לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך א' - חוברת 3,
יוני 1987
לחוברת הקודמת
כרך א' חוברת 3, יוני 1987
"מה עוזר בפסיכותרפיה"
פרופ' חיים דסברג
כרך א', חוברת 3,
1987
הרצאה בכנס האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה
מלון אוויה – יהוד, 6-7 ביוני 1986
הורדת המאמר
התסמונות הקונברסיביות וה"היסטריה"
ד"ר אריק שלו , ד"ר חנן מוניץ
כרך א', חוברת 3,
1987
מקורו של המונח קונברסיה בתיאוריה הפסיכואנליטית, והשימוש בו קושרים את הסימפטום הקונברסיבי לנוירוזה ההיסטרית או להפרעת האישיות ההיסטריונית. סקירת הספרות המובאת במאמר זה אינה מאשרת את ההקשרים האלה. סימפטומים קונברסיביים אינם שכיחים יותר בהיסטריה ואינם קשורים למעשה, למבנה אישיות מסוים. לעיתים קרובות מופיעים סימפטומים כאלה במצבי לחץ (כגון מלחמה) וכן בצרוף למחלות של מערכת העצבים המרכזית – ובמיוחד אפילפסיה. המחברים מטילים ספק בקיום המנגנון הפסיכודינאמי שתואר על-ידי פרויד בכל מקרה של קונברסיה, ומציעים לראות בסימפטום זה התנהגות-של-חולי אשר קשורה למגוון תגובות התמודדות של היחיד ולמרכיבים של מצב הלחץ המהווה מקור-מצוקה מיידי.
הורדת המאמר
האדם נידון לחופש - עיון בקשר שבין החוויה הטיפולית ותפישת העולם האקזיסטנציאליסטי
בני גלייטמן , אלכס ליבן
כרך א', חוברת 3,
1987
ללא תקציר
הורדת המאמר
מצווה הבאה בעבירה - תגובה למאמר
צביקה יעקבי
כרך א', חוברת 3,
1987
ללא תקציר
הורדת המאמר
פסיכותרפיה יונגיאנית ויצירתיות
שרה שלו
כרך א', חוברת 3,
1987
האישיות נתפסת בגישה היונגיאנית כאחדות המורכבת ממודעות, שבמרכזה ה"אני", ומלא-מודע (בכל פעם שמוזכר המונח "לא-מודע" במהלך מאמר זה הכוונה היא ל"לא-מודע הקולקטיבי"). בנוסף ללא-מודע הפרסונלי, מהווה ה"לא-מודע הקולקטיבי" כוח דינאמי בעל יכולת תרפויטית ויצירתית בסיסית. על פי הנחה זו קיימים יחסים קומפנסאטוריים-משלימים בין ה"אני" המודע לבין הלא-מודע, כשהלא-מודע מתפקד כמעין מדריך מכוון ומרפא של העמדה המודעת. ללא-מודע גם תפקיד פרוספקטיבי – הוא מתווה את הכיוון להתפתחותו העתידית הנאותה והשלמה של האדם. פונקציות אלו של השלמה והכוונה עתידית – קומפנסאציה ופרוספקציה, "מבצע" הלא-מודע באמצעות שפת הסמלים הספונטנית והיצירתית שלו.
במרכזה של השקפת-העולם היונגיאנית מצוי המושג "אינדיבידואציה". אינדיבידואציה היא דרכו ההתפתחותית של כל אדם לקראת הגשמה מלאה וייחודית של עצמו, הגשמה בה מתאחדים בתהליך הדרגתי כל הכוחות המנוגדים שבאישיות לשלמות הרמונית אחת. בתהליך התפתחותי זה תופסות מקום מרכזי ההתמודדות עם ארכיטיפ ה"צל" (ה"רע") והאינטגרציה שלו. את תהליך האינדיבידואציה מכוונים, במידה רבה, סמלי "Self" "עצמי", המוקרנים מן הלא-מודע אל המודעות באמצעות חלומות, פנטאזיות ותוצרים נוספים.
דגש מיוחד מושם על אופיו היצירתי הבסיסי של הלא-מודע הקולקטיבי ועל תהליך האינדיבידואציה, שהוא בעצם, לבו של הטיפול היונגיאני.
כמו כן מובאות דוגמאות קליניות וגם כמה ביטויים יצירתיים ממשיים, שנעשו על-ידי אנשים בזמן הטיפול.
הורדת המאמר
המימד הפסיכולוגי בהפרעות שינה
פרופ' פרץ לביא , ירון דגן
כרך א', חוברת 3,
1987
האדם מבלה בשינה כשליש מחייו. קשר הדוק קיים בין איכות שנת הלילה ותפקוד האדם במשך היום. אם עד לפני שנים לא רבות התבססה הערכת מצבו של האדם המתלונן על הפרעות בשינה, על דיווחו והתרשמותו של המטפל, הרי ניתן כיום לקבוע בצורה אובייקטיבית מדוייקת אם שינת המתלונן תקינה. לצורך זה נעשים רישומים אלקטרופיזיולוגיים מעבדיים במשך כל הלילה.
במאמר הנוכחי נסקור את ההתקדמות הרבה שחלה בהבנת תהליך השינה, נפגיש את הקורא עם מספר הפרעות שינה מייצגות, דרך האבחון המעבדתי שלהן ואפיונן הקליני, ונצביע על הקשר ההדדי בין הפרעות השינה ומצבו הנפשי של המטופל. באמצעות דוגמאות אלו יוכל העוסק בבריאות הנפש לעמוד על החשיבות הרבה בבירור מדוקדק של תלונות הקשורות בשינה. בירור זה חיוני לאבחנה נכונה יותר של הפאתולוגיה הנפשית.
הורדת המאמר
מודל תיאורטי כולל של יחסי אובייקט והפנמתם - פרק ג
פרופ' אליעזר א. אילן
כרך א', חוברת 3,
1987
המחברים הפסיכואנליטיים שהכרנו בפרק הקודם (ראה שיחות, 1: (2), 123-140), פיתחו תיאוריות שונות על יחסי אובייקט מוקדמים בהתפתחות הילד, ועל הפנמתם של אובייקטים אלה ב"עצמי" המתפתח של האדם. הם נתנו בידינו אבני בניין חשובות להצעת מודל תיאורטי כולל ומלכד של הפנמת יחסי אובייקט מנקודת ראות הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית.
הורדת המאמר
פסיכואנליזה וספרות: בחיפוש אחר נקודת מפגש
ד"ר עמנואל ברמן
כרך א', חוברת 3,
1987
פרשנויות פסיכואנליטיות לספרות עוררו לא פעם בעבר תגובות הגנתיות אצל חוקרי הספרות אשר שללו אותן על הסף. הפסיכואנליטיקאים נטו לעשות "ניתוח מקרה" של גיבורי היצירות או של מחבריהן (לעיתים תוך זיהוי מכאני בין אלה לאלה), תוך דגש על אבחנת פסיכופאתולוגיה, ועל בדיקת היצירה כאילו היתה חלום או פנטזיה. גישה רדוקציוניסטית זו עודדה ניסוחים פסקניים בדבר משמעותה ה"אמיתית" של היצירה. היא התייחסה בעיקר לתכנים, והתעלמה מן המימד הייחודי של יצירת הספרות, מנושאים של סגנון, לשון ומבנה. לעומת זאת חוקרי הספרות שהגנו על טוהר הניתוח הספרותי, דלדלו לא פעם את חקר הספרות והגבילו אותו למישור ראציונלי ומודע.
בשנים האחרונות התגבש דור חדש של חוקרים המציעים תפיסות מורכבות יותר ביחס לשילוב בין פסיכואנליזה וספרות. הם בונים לא רק על פרויד אלא גם על ממשיכיו ומתייחסים יותר ויותר לייחודיות היצירה הספרותית. חוקרים אלה מנסים להפיק לקחים מהבנת האינטראקציה הטיפולית והתפתחות יחסי העברה / העברה נגדית. לקחים אלה רלבנטיים להבנת הקשר המורכב בין הסופר ויצירותיו, ועוד יותר להבנת תגובותיו של הקורא ליצירה, תגובות שבחלקן קיימות ברמה בלתי-מודעת ומבטאות, הן את אישיות הקורא והן את אופיו הייחודי של הטקסט.
המאמר סוקר התפתחויות אלו, וכולל דוגמאות המתייחסות לניתוח "עליזה בארץ הפלאות" של קרול, "הגלגול" של קפקא ויצירות נוספות. בסיום מועלות מחשבות ביחס להשפעת העניין בספרות על עבודתו הקלינית של הפסיכותרפויט.
הורדת המאמר
כל תינוק יבין ... שיחה עם פראנסואז דולטו, פאריס, אפריל 1987
איה ענבר , אביטל ענבר
כרך א', חוברת 3,
1987
ללא תקציר
הורדת המאמר
