לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ל"ז - חוברת 3
אוגוסט 2023
לחוברת הקודמת
לפי מדיניות אתר ״שיחות״ המאמרים בחוברת זו יהיו זמינים להורדה לאחר שנה ממועד פרסום החוברת
כרך ל"ז חוברת מס' 3, אוגוסט 2023
גִלגוּלֵי מושג הפעולה בפסיכואנליזה בראי הפילוסופיה ומשמעותו העכשווית כמסמנת את כניסת שדה אנליטי למשבר פוסט־מודרני (עמ' 245-236)
ד"ר סול אורן
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור עבודות מקוריות:
הפעולה הפסיכואנליטית הראשונה הופיעה כמושג מפתח בדיווח של פרויד על המקרה של דורה. מאז, המושג עבר שינויים קיצוניים עד כדי הפיכת טבעו. במאמר אסקור את גלגולי מושג הפעולה במאה ושלושים שנות הפסיכואנליזה ואראה כי התמורות שחלו בפעולה נבעו מתהליכים שהתרחשו מחוץ לפסיכואנליזה — בפילוסופיה של השפה ובעיקר במפנה הלשוני. ברוח הכתיבה של אנליטיקאים החוקרים תיאוריות פסיכואנליטיות בנות־זמננו, אראה כי משמעות הפעולה בפסיכואנליזה ההתייחסותית, שאימצה את המפנה הלשוני, מסמנת את כניסת הפסיכואנליזה למשבר הפוסט־מודרני הפילוסופי.
דרכו הארוכה של ביון אל ארץ־הלב : האם הגיע לשם רק ביון התיאורטיקן פורץ־הדרך וביון המטפל נשאר מאחור? (עמ' 256-246)
ד"ר עפרה אשל
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור עבודות מקוריות:
מאמר זה מתמקד טקסטואלית בשני תיאורי מקרה של ביון יחד עם קריאה מפורטת של כתיבתו התיאורטית פורצת־הדרך בשתים־עשרה השנים האחרונות לחייו, המכונות "ביון המאוחר" או ביון "אחרי הסזורה". המאמר מחולק כרונולוגית לשני חלקים: ביון ב־ 1968-1967 , כאשר השינוי הרדיקלי המתחולל בתיאוריה ובטכניקה הפסיכואנליטית שלו מוצא ביטוי חזק ופרובוקטיבי בכתיבתו, וגם במעבר הממשי שלו מלונדון ללוס אנג'לס; וביון המאוחר בשנים אחר כך, ובמיוחד בשתי השנים האחרונות של חייו. בהתאם לכך, מובאים לגבי החלק הראשון שני תיאורי מקרים אנליטיים של ביון עצמו מאותן שנים בהן מופיע השינוי, הלקוחים משני סמינרים שלו — הסמינר הרביעי בלוס אנג'לס (ב־ 1967) והסמינר החמישי בבואנוס איירס שנה אחר כך (ב־ 1968) על אנליזה של מטופלת גבולית, כנראה אותה מטופלת. לגבי התקופה המאוחרת מובא התיאור של הפסיכואנליטיקאי הברזילאי ג'ונקיירה דה מאטוס אודות האנליזה המיוחדת שלו עם ביון בשנתיים האחרונות לחיי ביון. השוואת תיאורי המקרים המפורטים שכתב ביון לדברים שכתב ופיתח באופן תיאורטי באותן שנים ממחישה פער גדול בין ביון התיאורטיקן פורץ־הדרך לביון האנליטיקאי המטפל. במאמר אציע הבנה והסבר למשמעות פער גדול זה, תוך התייחסות למאורעות טראומתיים קשים בחיי ביון ולהשפעתם האפשרית על הקושי שלו להכיל את המטופלת שתיאר, והוא מסתיים בשאלה האם בשנות חייו האחרונות התהווה שינוי בביון האנליטיקאי המטפל.
"צריך אנליזה שלֵמה כדי להיפרד ממךָ" — על הציפייה לסיום הטיפול (עמ' 264-257)
יגאל חיימוב
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור עבודות מקוריות:
"משעה שהתחלתי אנליזה אני מצפה להתמיד בה, לשרוד אותה, ולסיים אותה". כך מצהיר ויניקוט במאמרו "מטרות הטיפול הפסיכואנליטי". בעקבותיו, אדון במאמר זה באופן בו ניתן להחזיק את הציפייה לסיום הטיפול, מבלי לפגוע בביסוס תחושת המרחב הפתוח והאין־סופי שלו. אתייחס בשלוש דוגמאות קליניות למטופלים שאצלם נוכחת ציפייה לסיום הטיפול מראשית הקשר הטיפולי, לטיפולים שאינם חושבים סיום, ולמטופלים המתקשים להשתחרר מהטיפול, ולכן עלולים לעבור מטיפול לטיפול ולהימצא בטיפול באופן נצחי, ללא יכולת להגיע אל סופו. ציפיית המטפל לסיום הטיפול היא, בעיניי, עמדה אתית הנמצאת ביסוד הקשר הטיפולי, ומכילה בתוכה את רצונו להיטיב עם המטופל ואת אמונתו בכוחה הכללי של האנליזה, בכוחה הספציפי לרפא את המטופל, ובכוחות נפשו־שלו לעבור את המסע האישי עם המטופל.
הבניַת תיאוריַת הרגשות הלא גמורה של ויניקוט (עמ' 275-265)
שמואל גרזי
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור עבודות מקוריות:
מאמר זה מנסה ליצור תמונה אינטגרטיבית של גישת ויניקוט הייחודית לרגשות. גישתו זו נראית כמו פיסות פסיפס לא גמור המבקש השלמה. בגישתו הקלינית והתיאורטית הוא מראה כיצד המטופל והמטפל מחפשים ניצני אמוציות, אשר מנווטים אותם אל המקום בו נחסמה זרימת נהר הרגשות, שהשפיעה על התפתחותו הנפשית של המטופל. ויניקוט מדגיש את התפתחות הרגשות, הכוללת הרחבת המנעד הרגשי. התפתחות זו מתחילה באחיזה הפסיכוסומטית והיא מתפתחת להחזקת הרגשות והצרכים. בגישתו ניתן למצוא דגש מיוחד על החוסר באחיזה הרגשית. שפתו של ויניקוט היא תרגום של העצמי הלא־מתקשר לדרך התקשרות של העצמי המתקשר. כך נוצרים הפרדוכסים שהוא כותב עליהם. שפתו האמוציונלית משקפת את גישתו כלפי הרגשות. דהיינו, יש בה חיפוש אחר החיוניות המצויה בזרימה הרגשית החופשית.
שלטון הרוע ועריצות הטוב (עמ' 282-276)
ד״ר מירב רוט
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור עבודות מקוריות:
המצב הקליני מציב בפנינו אתגר מתמיד, של מאבק בין החלקים ההרסניים הנחווים כ'רוע' לבין אלה הבונים, הנחווים כ'טוּב'. המאמר הנוכחי מבקש להסב את תשומת לבנו אלינו המטפלים והמטפלות, ולנטייה שלנו להעלים עין מן החלקים המתורגמים בתוכנו כעדות ל'רוע' שלנו או של מטופלינו, ולא פחות חשוב, ללמוד להבחין בעריצות שמפעיל עלינו האני העליון הארכאי, המושלך לתוכנו ופוגש את זה שלנו, התובע מאיתנו להיות 'טובים' באופן שמונע מאיתנו להתייצב לרשות מטופלינו ולפרש גם את גילויי ה'רוע' באופן שיעניק להם פשר, יתמירם, וישחרר אותנו ואת מטופלינו מגלות נצחית בה שוטטנו כל עוד ביקשנו להסתיר את 'הרוע' הפנימי ובכך הנצחנו את שלטונו. אמחיש מהלכים אלה בדוגמה קלינית.
פוליאמוריה — איחוי וריפוי מול שבר (עמ' 288-283)
מיכל ניר
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור עבודות מקוריות:
מאמר זה עוסק במיניות זוגית פוליאמורית מתוך ומחוץ למרחב המעבר הוויניקוטיאני, מתוך התבוננות על תהליכי איחוי וריפוי במרחב המעבר, כמענה למפגש עם שחיקה מינית בחיים הזוגיים. אתמקד בסוגיית הפוליאמוריה, אשר מתפתחת מתוך קשרים מונוגמיים (פוליאמוריה משנית) ולא כמתהווה מתוך בחירה ראשונית. אסקור את התפתחות הצורך, החיפוש אחר הימצאות של עיניים מטיבות והתהוות הפתרון הפוליאמורי, דרך תהליכי העברה־נגדית של המטפל ואתן דוגמאות קליניות.
פיית השדה (עמ' 296-289)
ד״ר אילנה לאור
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור תיאור מקרה:
פיית השדה היא דמות דמיונית שמספרת לאֵלָה, המטופלת, את סיפור חייה, שהיה אומנם ידוע לה, אך הסיפור שסיפרה הפיה איפשר לאלה להתייחס ולהפנים את סיפור חייה באופן שונה מבעבר. היא התחילה לחוות אותו ולא רק לדעת אותו באופן מוגבל וקוגניטיבי. סיפור החיים שסופר לאלה על־ידי הפיה־המטפלת, איפשר לה להתחיל תנועה שונה בשדה הטיפולי ועזר לה ולדיאדה הטיפולית לצאת ממצב של תנועה קפואה ונוקשה. מתוך ההתרחשות הטיפולית שאתאר, אציע לאפשר למצבי עצמי "אני עם פיה", "אני עם גיבורי על", להיכנס לשיח הטיפולי.
דינמיקות של סינכרון בין מטפלים למטופלים (עמ' 302-297)
פרופ' דנה אציל־סלונים, אדר פז, פרופ' ערן בר־כליפה
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור מחקר בפסיכותרפיה:
תיאוריות פסיכותרפיה שונות, כולל גישות פסיכואנליטיות בנות זמננו, מדגישות כי תהליכי שינוי בטיפול מתרחשים לא רק דרך תקשורת מילולית, אלא גם דרך דינמיקות של סינכרוניות והשפעה הדדית המתקיימות בין מטפלים למטופלים במיגוון ערוצי תקשורת לא מילוליים. המאמר שלפניכם יגדיר סינכרון ויבחין אותו ממושגים דומים, יסקור את הספרות המחקרית העכשווית לגבי סינכרון בפסיכותרפיה, יסמן את המסקנות המרכזיות מתוך הספרות הקיימת, כמו גם את מגבלות המחקר עד כה, ידון בכיווני מחקר חדשים המציעים לקדם את הבנתנו לגבי תפקידן של דינמיקות סינכרון ומתי הן עשויות להוביל לתוצאות טיפול חיוביות. לקראת סיום המאמר, תוצג וינייטה מטיפול המדגימה דינמיקות של סינכרון בין מטפלת למטופלת ויתוארו ההשלכות הקליניות וההדרכתיות.
האם ניסיון אובדני מהווה עבירה פלילית? (עמ' 309-303)
ד"ר יעקב מרגולין, פרופ' אליעזר ויצטום
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור אתיקה ומשפט:
תופעת ההתאבדות עוררה בציבור מאז ומתמיד עניין רב ורגשות עזים, והיחס אליה גם בא לביטוי במישור החוקי והמשפטי. בעבר שררה הדעה כי המתאבד לוקה בנפשו, וביהדות יש דעה כי משום כך אין להחמיר בדיני האבלות עליו לאחר מותו. אף הניסיון להתאבד מעורר תחושות מגוונות, הן בסביבתו הקרובה של מבצע הניסיון והן בזו הרחוקה יותר. ברשימה זו ננסה לעמוד מקרוב על ההתייחסות החוקית והאתית כלפי המנסה להתאבד, ולהבין האם יש בהתייחסות זו כדי להרתיע, להפחית או אף למנוע, את ההתאבדות עצמה.
מרדכי קאפמן, 2005-1917 (עמ' 318-312)
פרופ' אליעזר ויצטום, ד"ר יעקֹב מרגולין
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור דמויות בפסיכותרפיה:
ד"ר מרדכי קאפמן מוכר הן בארץ והן מחוצה לה כפסיכיאטר שייסד וכונן את הטיפול המשפחתי בישראל. הוא תרם רבות לסוג זה של טיפול בכך שהקים את תחנות הקיבוצים כמרכזים של טיפול והכשרה, וטיפח גישה טיפולית מערכתית ואינטגרטיבית. הוא הראה כיצד ניתן לארגן מערכות תמיכה משפחתיות וקהילתיות נרחבות ולהסתייע בהן לטיפול בפרט ובמשפחתו. הוא תרם גם להתפתחותו של הטיפול המשפחתי קצר המועד, לצד עבודתו בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות קשות וממושכות. הוא השתמש בעבודה רב מקצועית מקיפה ומתמשכת, והדגים כי במקרים רבים ניתן להגיע לשיקום מקיף של חולי הנפש בקהילה. הוא פרסם מספר רב של מאמרים בתחום עבודתו המקצועית, ופרט לתחום המקצועי הוא שמר כל הזמן על מעורבות פעילה בחיי הקיבוץ שבו התגורר, נטל חלק בתורנויות בחדר האוכל ואף ריכז ועדות. הייתה לו גם מעורבות בחיים הפוליטיים. הוא ניחן ביושר פנימי, באמינות ובאחריות, וכן ביכולת מנהיגות, לצד
צניעות רבה. הייתה בו אמת פנימית בכל תפקידיו, ומעל לכל היה לו טוב לב ורצון לעזור לכל אדם באשר הוא. עד סוף ימיו היה עם שתי רגליו על הקרקע, וגם כשפרש לגמלאות המשיך לטפל באנשים ולייעץ לעמיתיו. הוא נפטר בגיל 88 והותיר אחריו את אשתו נילי, שהייתה מורה ועובדת סוציאלית מוערכת והלכה לעולמה ב- 2011, בתו אסתר אליצור, פסיכולוגית קלינית, בנו מיכאל, רופא משפחה, ובנו אריה, פסיכיאטר וחוקר התנהגות ומוח באוניברסיטת ייל שבארצות הברית.
Relational Conversations on Meeting and Becoming: The Birth of the True Other / MICHAL BARNEA-ASTROG and MITCHEL BECKER
עדית ניר
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור ביקורת ספרים.
Psychoanalytic Credos: Personal and professional journeys of psychoanalysts / JILL SALBERG (323-325)
ד"ר נוגה אריאל גלור
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
יסודות החשיבה הפסיכואנליטית: מאמרים נבחרים על פרויד וקליין \ רחל בלס (עמ' 328-325)
הדר קמפינסקי שוייצר
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור ביקורת ספרים.
אנא: אנתולוגיית טיפול \ קמה שיר ויואב גלבוע (עמ' 332-329)
ד"ר נועה גור־אריה
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור ביקורת ספרים.
