לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ל"ו - חוברת 3
אוגוסט 2022
לחוברת הקודמת
לפי מדיניות אתר ״שיחות״ המאמרים בחוברת זו יהיו זמינים להורדה לאחר שנה ממועד פרסום החוברת
כרך ל"ו חוברת 3, אוגוסט 2022
שפת הנקמה, שפת החנינה, שפת הסליחה (עמ' 268-278)
פרופ' דנה אמיר
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
המאמר מציע מיפוי של שלוש עמדות על הצירים המקבילים של האובייקט והסובייקט בהקשר של הסליחה: העמדה הראשונה על ציר האובייקט היא עמדת הרוע, או שיוויון הנפש כלפי הרוע. העמדה המקבילה לעמדה זו על ציר הסובייקט היא עמדת הנקמה. העמדה השנייה על ציר האובייקט היא עמדת האשמה, הגוררת פעולות של כפרה. העמדה המקבילה לעמדה זו על ציר הסובייקט היא עמדת החנינה. העמדה השלישית על ציר האובייקט היא עמדת החרטה, והעמדה המקבילה לה על ציר הסובייקט היא עמדת הסליחה. שלוש העמדות הללו, המתקיימות בדומיננטיות משתנה בתוך כל מפגש, קונקרטי או מדומיין, בין אובייקט לסובייקט, יודגמו דרך קריאה מקרוב בשלושה טקסטים ממואריים: "דבר שמתחפש לאהבה" מאת גליה עוז, "מכתב אל האב" מאת פרנץ קפקא, והשיר "השטן אומר" מאת שרון אולדס. לבסוף תידון עמדה החורגת משלושתן דרך הקריאה ביומנה של אתי הילסום "השמים שבתוכי".
"אין שעון ביער" : הזמן ההיסטורי והאל־זמניות בדיאלוג של ה"ד עם פרויד (עמ' 279-289)
ד"ר ענת צור מהלאל
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
מאמר זה מציג את הדיאלוג שיוצרת המשוררת הילדה דוליטל המכונה ה"ד עם פרויד בנושא הזמן והאל־זמניות. פרויד הציע בכתיבתו המשגה של זמן המִשתנֶה בהתאם לרמות השונות של המודעות, תוך שימת דגש על הזמן הליניארי כנדבך חשוב בהתפתחות הנפשית ובעבודת האבל הכרוכה בה, בעוד האל־זמניות, במובן של השתהות במרחב הזמן שמעבר לבר־החלוף ולסופי, נותרה בשולי תשומת הלב. לאחר שאדון ברעיונותיו של פרויד לגבי הזמן, אציע קריאה בספר הזיכרונות של ה"ד, "הוקרה לפרויד". בממואר שלה, פורשת ה"ד סידרת רִשמי זיכרונות מתקופות שונות בחייה ובליבן — רשמיה מהאנליזה. האנליזה אצל פרויד מוצגת כחוויה דחוסה במשמעויות בעת התרחשותה ובדיעבד. התרגום בדיעבד של רשמי הזיכרון מהאנליזה ומתקופות אחרות בחייה סובבות במעגלים הולכים ומתהדקים, המובילים אותה אל מחוזות האל־זמניות והדמיון. ה"ד חשה כי ייתכן שמחוזות אלה לא היו חיוניים לפרויד כשם שהם עבורה כמשוררת המחפשת קולות פואטיים חדשים. חשיבות האל־זמניות להתפתחות הנפשית, ליצירה ולספרות, נדונה בעזרת רעיונותיהם של אנדרה גרין ו־ולטר בנימין.
דונלד ויניקוט, אנדרה גרין ורוזמרי דינג' : הרהורים בדבר קשרי הגומלין בין אובייקטים ותופעות של מעבר לבין הרס האובייקט (עמ' 290-29)
דוד קיטרון
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
במאמר זה אנסה להציג תמונה כוללת של התיאוריה ההתפתחותית של ויניקוט, החל מבקיעתו של התינוק מתלות מוחלטת ומהתמזגות של סובייקט ואובייקט ועד לעצמאות היחסית והנִפרדוּת היחסית של הסובייקט והאובייקט (במילותיו של ויניקוט (1): "פרידה שאינה פרידה, אלא צורה של איחוד"). פריסה זו של התהליך ההתפתחותי מבוססת על מצרף של שני מאמריו הידועים של ויניקוט, על אובייקטים של מעבר ותופעות מעבר ועל השימוש באובייקט, כמו גם על התייחסותו של גרין לחשיבותו של השלילי ול"אם המתה" בהקשר לעבודתו של ויניקוט. בנוסף על כך, כדי להמחיש את ההשלכות הקליניות של ההמשגה התיאורטית, אתייחס במפורט למקרה של רוזמרי דינג', טיפול שתואר, הן על־ידי ויניקוט והן על־ידי גרין, וכן מסופר מנקודת מבטה של דינג' עצמה, באוטוביוגרפיה שלה.
על אוטיסטים בתפקוד גבוה ש"אינם נראים כאלה" : סוגיות אבחנתיות וקליניות (עמ' 295-303)
ד״ר שגית בלומרוזן־סלע
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
בין הפונים לטיפול נפשי יש רבים שהם אוטיסטים בתפקוד גבוה, אשר מעולם לא אובחנו ככאלה, בעיקר משום שפרופיל המאפיינים של אוטיזם בתפקוד גבוה עדיין אינו מוכר די הצורך לאנשי מקצוע ומשום שרבים מהם למדו למסֵך את קשייהם הקשורים לאוטיזם. מבחינה קלינית יש חשיבות רבה לכך שאנשי מקצוע יידעו לזהות נכוחה את התשתית הפסיכולוגית של האוטיסטים ש"אינם נראים כאלה" כדי שיוכלו להבינם ולהעניק להם טיפול מתאים. המאמר דן בבעית תת־האבחון של אוטיזם בתפקוד גבוה, באופי החמקמק של האבחנה לעתים, בשאלה האם וכיצד לשתף מטופלים באפשרות אבחנתית זו, ובהתאמת ארגז הכלים הטיפולי למאפייניהם ולצורכיהם של אוטיסטים בתפקוד גבוה.
מהתייחסות לשימוש דרך הרס : פסיכותרפיה במסגרת טיפול פנימייתי (עמ' 304-311)
חן שפרלינג בן־צבי, ג'ראר פולבר
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
במאמרו "השימוש באובייקט והתייחסות באמצעות הזדהויות", ויניקוט מנסח את אחד השלבים בהתפתחות התינוק מנקודת המבט של יחסיו עם האחר. התהליך המתואר, של מעבר מהתייחסות לאובייקט אל שימוש בו, איננו תהליך הבשלה אוטומטי אלא תלוי בתגובת הסביבה להרסנות התינוק. זהו, לדידו של ויניקוט, אחד התהליכים המורכבים והחשובים בהתפתחות התינוק האנושי. המאמר ממחיש את האופן הייחודי בו תופס ויניקוט את מושג ה"הרסנות", אותו הוא מסמן כדחף חיוני להתפתחות ולאפשרות שהאחר יהפוך להיות "בר שימוש". ההרס שמחולל התינוק בתהליך התפתחות זה הוא ממשי (בשונה מהרס האובייקט בפנטזיה). לאור זאת, המאמר הנוכחי דן במשמעויותיו השונות של ההרס הממשי והמופעים השונים שלו בחדר הטיפול, במטרה להדגים שהרס והרסנות אינם מובנים מאליהם בפירושם הפשוט. בקריאה שלנו את מאמרו של וויניקוט, הרס משמעו שהמטפל (או המטפלת) חש שהוא מאבד את עצמו כ"טוב דיו", וכפי שיודגם בשתי דוגמאות קליניות, חש שהוא מאבד את יכולתו לחשוב. מסקנתנו היא שהיכולת לחשוב שָבָה אל המטפל רק אם יחווה בעומק את ההרס הממשי, וישרוד אותו ולא יגיב. תהליך התפתחותי זה עשוי במהלך טיפול להוביל להכרה במציאות, ולעתים אף ליצירתיות במרחב משותף. הדוגמאות מובאות מתוך טיפולים בפנימייה פוסט־אשפוזית, בה מטופלים ילדים, אשר לא התפתחו אל עבר שלב "השימוש באובייקט" בשל הפגיעה ההתפתחותית העמוקה שלהם.
האישיות ההיסטריונית : מאדאם בובארי בת הכפר (עמ' 312-321)
צבי גיל, אנעאם אבו אל היג'א, רחל ילקין
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
המאמר מציג את המושג אישיות היסטרית, או היסטריונית, כפי שהתפתח בספרות הטיפולית ובעיקר הפסיכואנליטית, מאז פרויד ועד ימינו, כולל ביקורות פמיניסטיות עליו, ומתעכב במיוחד על האטיולוגיות ההתפתחותיות המשוערות לאבחנה זו ועל הדינמיקה שלה בחיים הבוגרים. האטיולוגיה המשוערת היא קשיים בהתפתחות בשלבים פרה־אדיפליים ואדיפליים. אלה מובילים לגלעין הדינמיקה המשוער של אישיות זו — קשר משולש ממקור אדיפלי: המטופל נע בין שני קשרים משמעותיים שהוא יוצר בחייו: האחד קיים ומתסכל, השני מדומיין או נשאף. נדגים נושא זה דרך מקרה טיפולי של אשה נשואה שיצרה קשר לא ממומש עם מאהב, וכן באמצעות גיבורת הרומן הצרפתי שכתב פלובר במאה התשע־עשרה, ״מאדאם בובארי״.
מבט מחודש על העברה־נגדית כתהליך בין־אישי : גשר בין המחקר לקליניקה (עמ' 322-329)
פרופ' אוריה תשבי , פרופ' הדס ויסמן
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
מדור מחקר בפסיכותרפיה שמח לארח את פרופ' אוריה תשבי ופרופ' הדס ויסמן שיסקרו במאמרן התפתחויות בהמשגה של תהליכי העברה והעברה־נגדית בפסיכותרפיה, את הידע המחקרי לגבי מושגים אלה, את תרומותיהן המחקריות המשמעותיות בנושא ואת המשמעויות הקליניות של הידע המתגבש מתוך יחסי הגומלין בין תיאוריה למחקר לגבי העברה והעברה־נגדית ומשתנים נוספים של הקשר הטיפולי.
חשיבות ומשמעות האתיקה בפסיכותרפיה (עמ' 330-337)
ד״ר יעקב מרגולין, פרופ׳ אליעזר ויצטום
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
מדור אתיקה ומשפט:
ברשימה זו אנו מביאים דיון עקרוני בנושא חשיבותה ומשמעותה של האתיקה בתחום הפסיכותרפיה. לאחר הקדמה שבה מודגש מקום האתיקה בטיפול הנפשי, מובא דיון על אתגרים אתיים בפסיכותרפיה, ונעשה ניסיון לענות על השאלה מה נדרש מהמטפלים לדעת על אתיקה. בהמשך מתואר יישום האתיקה בטיפול הנפשי, ונדון הנושא החשוב של עדכון קודי האתיקה בתחום הטיפול הנפשי.
דמויות בפסיכותרפיה : אריך גוצבל 1908-1994 (עמ' 338-344)
פרופ' אליעזר ויצטום וד"ר יעקֹב מרגולין
כרך ל"ו, חוברת 3
2022
ברשימה זו בחרנו לתאר את דמותו של ד"ר אריך גומבל שהיה מחלוצי הפסיכואנליזה בא״י המנדטורית ומראשיה במדינת ישראל הצעירה. לאחר סקירה של תולדות חייו, יובא תיאור של עבודתו המקצועית ושל תרומותיו הרבות להתפתחותה של הדיסציפלינה החדשה. למעשה, ניתן לומר כי גומבל נתן דחיפה גדולה ביותר להתפתחות המקצוע שהיה מזוהה בין היתר עמו במשך שנים רבות, והוא היה, כדבריו, חלוץ של מקצוע חדש במדינה חדשה.
