כרך ג', חוברת 1,

בעבר אופיינו היחסים שבין חוקרי הספרות ובין הפסיכואנאליטיקאים באמביוואלנציה ובגישה פטרונית של הפסיכואנאליטיקאים כלפי יצירות ספרות. בעשור האחרון, פחתה אמביוואלנציה זו הודות לגישות מתוחכמות יותר בפסיכואנאליזה ולנכונות חוקרי הספרות להיעזר בידע הפסיכואנאליטי. העבודה הנוכחית מדגימה את האפשרות להיעזר בידע שהצטבר בשתי הדיסציפלינות - ספרות ופסיכראנאלזיה, כדי לקדם את הבנת המשמעות של טכסטים ספרותיים.
במקביל לסיפור של קפקא "רופא כפרי" העוסק במסעו של הגיבור, עוסקת העבודה הנוכחית במסעו של הקורא. מסע זה מתואר מנקודת מבט אישית, ומתבסס על אנלוגיה אפשרית בין הקורא לבין התרפיסט הפסיכודינמי.
מושג המפתח שנבחר להבנת הסיפור הוא אמביוואלנציה; והדימוי המרכזי המתבקש מהסיפור הוא השושנה. הדיון באמביוואלנציה ב"רופא כפרי" נעשה מתוך שלוש פרספקטיבות :
א) הטכסט כתיאור מקרה ;
ב) הטכסט כחלום ;
ג) יחסי הקורא והטכסט כאנלוגיה לתופעת ההעברה וההעברה הנגדית.
פרספקטיבות אלו אינן מופיעות בעבודה באופן נפרד, אלא משולבות בדיון תוך כדי תיאור נסיונות הקורא להבין את משמעות הטכסט - כשם שתופעות אלו מופיעות באופן משולב בתוך התהליך הטיפולי.