כרך ג', חוברת 1,

מאמר זה מעלה בעיה השייכת חלקית לתחום הסוציולוגיה של הפסיכותרפיה, ומתוארת בו תופעת האנונימיות והנייטרליות של המטפלים כלפי אירועים פוליטיים על תוצאותיה והסיבות האפשריות לקיומה. האם לאיש מדע אמורה להיות עמדה לגבי הסביבה החברתית שלו מעצם היותו איש מדע? אם כן – האם על הפסיכולוג והפסיכותרפויט בכלל זה להיות יוצא מן הכלל? ואם כן – מדוע? הסיבה העיקרית להימנעות מנקיטת עמדה פוליטית אצל מטפלים, קשורה לחשש מקלקול יחסי ההעברה. דיעה זו היא בגדר פיקציה וקשורה לטעות בהבנת יחסי-ההעברה. המאמר מתאר את חוסר התועלת, ולעיתים הנזק, שגורמת גישה זו ליחיד ולחברה. ומה באשר לטענת פסיכולוגים ומטפלים בכלל זה, שאין להם מסר משלהם בתחום הפוליטיקה? עמדה זו נראית לכותב המאמר כרציונליזציה. מועלית השערה לסיבות הסמויות.