כרך ז', חוברת 2,

המאמר מתאר את הספרות העדכנית, העוסקת בנושא הקשר המיני בין מטפל למטופל. 7.1% עד 10% מהמטפלים ו1% עד 3.1% מן המטפלות הודו בקיום קשר אינטימי עם מטופלים ומטופלות. מטפלים אלה מודים בהיסחפות ובאיבוד שליטה על הסיטואציה הטיפולית, אך חלקם מנסים 'להצדיק' את עצמם בטענה שקשר כזה מביא תועלת למטופלים ולמטופלות. העובדות המחקריות והקליניות הן הפוכות. אצל הנפגעים והנפגעות מתפתחת תיסמונת, המזכירה תיסמונת פוסט-טראומתית, הכוללת תלונות פסיכולוגיות וגופניות, פגיעה ביכולת לאמון כעס ודחפים אובדניים. מצבים חמורים יכולים להגיע גם לאישפוז פסיכיאטרי ולהתאבדות. המאמר סוקר גם את הסוגייה של קיום יחסים אינטימיים בין מטפל למטופל לאחר סיום הטיפול. כותבי המאמר מציעים להגדיר בצורה ברורה את הסוגיות, הנוגעות לאיסור האתי על קשר מיני בין מטפל למטופל במגזרים השונים של הסקטור הטיפולי בישראל.