כרך ז חוברת 2

קשר מיני בין מטפל למטופל : היבטים אתיים וקליניים

ד"ר אליעזר ויצטום , אלי חן

כרך ז', חוברת 2,

1993

המאמר מתאר את הספרות העדכנית, העוסקת בנושא הקשר המיני בין מטפל למטופל. 7.1% עד 10% מהמטפלים ו1% עד 3.1% מן המטפלות הודו בקיום קשר אינטימי עם מטופלים ומטופלות. מטפלים אלה מודים בהיסחפות ובאיבוד שליטה על הסיטואציה הטיפולית, אך חלקם מנסים 'להצדיק' את עצמם בטענה שקשר כזה מביא תועלת למטופלים ולמטופלות. העובדות המחקריות והקליניות הן הפוכות. אצל הנפגעים והנפגעות מתפתחת תיסמונת, המזכירה תיסמונת פוסט-טראומתית, הכוללת תלונות פסיכולוגיות וגופניות, פגיעה ביכולת לאמון כעס ודחפים אובדניים. מצבים חמורים יכולים להגיע גם לאישפוז פסיכיאטרי ולהתאבדות. המאמר סוקר גם את הסוגייה של קיום יחסים אינטימיים בין מטפל למטופל לאחר סיום הטיפול. כותבי המאמר מציעים להגדיר בצורה ברורה את הסוגיות, הנוגעות לאיסור האתי על קשר מיני בין מטפל למטופל במגזרים השונים של הסקטור הטיפולי בישראל.

הורדת המאמר
הכשרה מערכתית : II. שילוב הדרכה עם פיתוח אירגוני במוסדות רשות חסות הנוער

ד"ר יואל אליצור

כרך ז', חוברת 2,

1993

זהו מאמר שני, העוסק בשילוב של הדרכה בגישה מערכתית עם התערבות ברמה האירגונית. המאמר מדגים כיצד הטמעתה של הגישה המערכתית על-ידי המוסד, שמזמין את ההכשרה, מושפעת משלושה צירים עיקריים בעבודתו של המנחה:
1) התאמת הדגם הנלמד להקשר המוסדי; 2) עבודה עם ההרכב והדינמיקה של קבוצת ההכשרה; 3) התערבויות לשינוי חאידיאולוגיה ודפוסי העבודה המוסדיים. מוצגת דוגמה מרכזית של הכשרה מערכתית במוסדות רשות חסות הנוער, שמתעדת את יישום המסגרת המושגית החל מהשלב של הכרות והצטרפות למערכת ועד לשלב של גיבוש מודל לעבודה משפחתית ויישומו במעונות. דגם העבודה שנוצר מדגים את השינויים הרבים, שהיו נחוצים בכדי ליצור את ההקשר המוסדי לשיתוף פעולה ולהתחלקות באחריות בין המעונות לבין משפחות הנערים.

הורדת המאמר
מחשבות על מיכל ומוכל

משה לנדאו

כרך ז', חוברת 2,

1993

עבודה זו סוקרת את מושג המיכל והמוכל, כפי שפותח על-ידי ביון והורחב על-ידי מחברים שונים. נראה לי שעבודתו של בולס אודות האובייקט המתמיר מוסיפה על מושג המיכל בכך שרואה את האם לא רק כקולטת, מעבדת ומחזירה השלכות, אלא גם כמאפשרת היווצרות של .unthought known כמו כן, יש ניסיון בעבודה זו לתאר את ההתפתחות הרגשית של ילדים, ששימשו כמיכל וכאובייקט מתמיר עבור אמהותיהם. תיאור זה מדגיש היבטים ראשוניים של רך וקשה, עור ראשוני ומשני, ותחושות של אימה ללא גבול, נפילה אין-סופית ודליפה. בהמשך ניסיתי להצביע על היבטים אלה כפי שהם משתקפים בתהליך הטיפולי, תוך התייחסות להשתמעויות של העברה והעברה נגדית.

הורדת המאמר
המיתוס בשרות האוטיזם

יעל לסר, ד"ר רוברט זימין

כרך ז', חוברת 2,

1993

המאמר עוקב אחר מקורות השימוש בשם אוטיזם ומשמעותו ביחס לתיסמונת הנקראת אוטיזם. בחירת השם עצמו יצרה התייחסות מיתית למהותו של הסינדרום, לאטיולוגיה שלו ולדרכי הטיפול בו. השם אוטיזם הופיע לראשונה כתיאור של הלך נפש בסכיזופרניה, המתייחס לחיי דמיון עשירים ולפנטסיות אצל הפציינט הסכיזופרני, המנותק מן המציאות. בחירת השם אוטיזם לתיאור התיסמונת יצרה מבוכה לגבי הילד האוטיסט, כאשד המשמעות היא כי גם לו עולם פנימי וחיי דמיון עשירים; עולם פנימי, הסגור לסביבה עקב מנגנוני הגנה, שהילד מייצר ונזקק להם. סברתנו היא כי ראיית ההפרעה האוטיסטית כהגנה מהווה בסיס להיווצרות המיתוס המרכזי, ונעשה ניסיון לסיקור גלגוליו השונים וההשלכות הנובעות מכן. התפתחות גוף הידע, המדגיש גורמים ביולוגיים בהיווצרות הסינדרום, הביאה לנטישה הדרגתית של המיתוס המקורי. אולם, נראה כי הסינדרום, במהותו, מהווה גירוי והזמנה ליצירת מיתוסים וסיפורים. נראה, כמו כן, כי עצם היווצרות הסיפורת מהווה תנאי הכרחי לקיומה של תקווה ואופטימיות בטיפול, במחקר ובהורות לאוכלוסייה, הפגועה באופן כה חמור.

הורדת המאמר
הגוף האבוד

דורה פלדפוגל

כרך ז', חוברת 2,

1993

מטופלים מסוימים מספרים על תופעה מיוחדת בחוויה של העצמי הגופני (body self) שלהם. אין הם חשים קשר מלא לגופם אלא ניכור מסויים. תהליך הפרסונליזציה התהווה אצלם בצורה לקויה. במאמר יש ניסיון לעקוב אחר היווצרות התופעה דרך חומר קליני (טיפול בילד קטן), ודרך סקירה של הספרות. ננסה להבין את ההשפעה השונה של הפרעות מוקדמות ב-holding, ההשפעה של טראומה וכאב פיסי מוקדמים, והדרך שבה הם מתעכלים ועוברים או לא עוברים אינטגרציה בחווית העצמי הגופני.

הורדת המאמר
מראה אפלה - הערות לדיון בסיפורו של א. א. פו 'המכתב הגנוב'

מרדכי גלדמן

כרך ז', חוברת 2,

1993

ענייני בחשיבתם של ז'אק לאקאן וז'אק דרידה, מהדמויות הנודעות ביותר של הפוסט-מודרניזם, הוליך אותי לדיון הגדול בסיפורו של אדגר אלן פו 'המכתב הגנוב'. בדיון זה השתתפו רבים, ובמרכזו נמצאים פירושו של לאקאן לסיפור והתקפתו החריפה של דרידה על הפירוש, שנבעה מתוך מניעים אישיים ועקרוניים. הדיון נוגע באזור המפגש שבין הפסיכואנאליזה לספרות, מתייחס לעצם טבעה של הידיעה, והידיעה הפסיכואנאליטית בפרט, ומאיר במקביל את ייחודו של הטכסט הספרותי.

הורדת המאמר
שיפוט מוסרי אצל אסירים בעלי רקע פסיכופאתולוגי

ד"ר יובל וולף , מרים פרידלנדר , פרופ' משה אדד , פרופ' פטר סילפן

כרך ז', חוברת 2,

1993

המחקר הנוכחי מיועד לערוך עימות בין שני ניבויים סותרים באשר לטיבו של השיפוט המוסרי, שנעשה על-ידי אנשים, המסווגים לפי המינוח הפסיכופאתולוגי כבעלי אישיות גבולית או אנטי-חברתית. ניבוי אחד נגזר מתיאוריית מיזוג המידע, שמניחה כי השיפוט הוא רב-רכיבי והוא מאופיין על-ידי התייחסות סימולטנית למספר פיסות מידע הכרוכות באירוע אנטי-חברתי. ניבוי סותר נגזר ממכלול של גישות אישיותיות והתפתחותיות, כגון: גישת 'יחסי אובייקט' והגישה הפיאג'טיאנית, שמהן נובע כי השיפוט המוסרי המאפיין אנשים בעלי תפישה מוסרית בלתי בשלה, הוא חד רכיבי ברגע נתון. נבדקו 19 אסירים, אשר 14 מהם שהו במחלקות הפסיכיאטריות (הסגורה והפתוחה) של המרכז לבריאות הנפש בכלא איילון. שבעה מהם אובחנו, באופן בלתי תלוי, על-ידי שני פסיכיאטרים מיומנים כבעלי אישיות גבולית. שבעה אחרים אובחנו כבעלי אישיות אנטי-חברתית. כל הנבדקים היו בעלי רקע אישי ומיצבי דומה, פרט למספר המאסרים; עבור ארבעה נבדקים מהקבוצה האנטי חברתית היה זה מאסר ראשון או שני ואילו עבור שלושת הנותרים היה זה מאסר שלישי לפחות. לפיכך חולקו האנטי חברתיים לשתי תת-קבוצות, מועטת מאסרים ומרובת מאסרים. נתוני הרקע של חמשת הנבדקים הנותרים היו דומים לאלה של שאר הנבדקים, אך הם היו ללא רקע פסיכופאתלוגי. כל נבדק ענה על שאלון ניסויי, שכלל תיאורי עבירת רכוש, שבה נוטלים חלק שני אנשים. הנבדק הונחה לזהות עצמו עם אחד מהם. במפגש אחד הוא נתבקש להעריך את מידת אשמתו של העבריין שאיתו הזדהה ובמפגש אחר העריך את מידת אשמתו של הזולת. בשני מפגשים נוספים בוצעה רפליקציה של שני הראשונים. נוסח המקראות הותאם לעגה העבריינית המקובלת בכלא, ותיאורי האירוע הוקראו לנבדק על-ידי עובדת הכלא שיצרה איתו רפורט טוב. שלוש פיסות המידע בתוך כל אירוע כזה נוצרו בהתאם לתכנון תלת-גורמי תלת דרגתי מלא. שלושת הגורמים היו: 1) גודל ה"מכה" (כמות הרכוש שנגנב); 2) הכוונה המוקדמת מצידו של העבריין, שאיתו הזדהה הנבדק 3) כוונת הזולת. נמצאו הבחנות משמעותיות בין קבוצות העבריינים השונות לפי המשקל היחסי, שחבריהן מקנים לעדויות הכלולות באירוע הנשפט.

הורדת המאמר
התקנות לטיפול בחולי-נפש , 1992

ד"ר עמיחי לוי

כרך ז', חוברת 2,

1993

ללא תקציר

הורדת המאמר

כרך ז' - חוברת 2,

כרך ז', חוברת 2, 1993