כרך ל"ח, חוברת 1

עבודות מקוריות:
בספרו, ״על אי־היכולת לחלום״, טוען אוגדן כי המטופל שאינו יכול לחלום את חווייתו הרגשית, אין ביכולתו להתפתח או להפוך למשהו שונה ממה שהיה. בעבודת הטיפול הוא מתמקד בדרכים שבהן המטפל מאפשר למטופל לחלום את חווייתו שלו באופן מלא יותר. במאמר זה נתייחס אל מלאכת החלום כאל היכולת לחשוב ולהרגיש את החוויה, ונציע כי אחת ׳הדרכים׳ שבהם המטפל מאפשר למטופל לחלום את חוויתו באופן מלא יותר, היא באמצעות הנכחת 'חלומות של אחרים' בחדר הטיפול, המהווים מרחב פוטנציאלי מרפא לאי־היכולת לחלום. המטפל מציע למטופל חלומות של יוצרים מסוגות טקסטואליות, מילוליות וחזותיות שונות, שהצליחו לחלום את החוויה האנושית, ובאופן זה מזמֵן מצע טקסטואלי שבסיועו יוכל המטופל להדהד את חלומו שעדיין לא נחלם. המאמר מוסיף רעיונות ופרקטיקות חדשות למגמת פיתוח הפסיכואנליזה המסורתית, מבלי לוותר על עקרונותיה היסודיים.