הגדרה חדשה של תנועה נפשית: מבט פסיכואנליטי ומבט מחקרי (עמ' 51-42)
רוני עדיני־שפיגלמן , רבקה תובל־משיח , בעז שלגי
כרך ל"ח, חוברת 1
2023
עבודות מקוריות:
בעשרות השנים האחרונות המושג של תנועה נפשית הלך ותפס מקום מרכזי בתיאוריות הפסיכואנליטיות, כמוטיבציה המרכזית של הנפש וכגרעין הבריאות הנפשית. במאמר זה אנו סוקרים את ביטוייו של המושג בגישות האינטרסובייקטיביות, תוך התמקדות במשנותיהם של אוגדן, גנט וברומברג. אנו מדגימים כיצד גישות אלו סימנו את התנועה כמטרה טיפולית וכיעד נפשי שיש לחתור אליו, בעוד שהקיפאון הובן כפסיכופתולוגיה. בהמשך, אנו מציעים התבוננות אחרת, לפיה התנועה הבסיסית ביותר של הנפש הינה 'תנועה מסדר שני', משמע, עצם התנועה שבין רמות שונות של תנועה. אנו מוסיפים ובוחנים זאת באמצעות מחקר אמפירי, ומראים כי התפתחות דיאדית של 'תנועה מסדר שני' בפסיכותרפיה מנבאת שיפור סימפטומטי ותפקודי.
הורדת המאמר
