כרך ל"ז, חוברת 3

מדור דמויות בפסיכותרפיה:

ד"ר מרדכי קאפמן מוכר הן בארץ והן מחוצה לה כפסיכיאטר שייסד וכונן את הטיפול המשפחתי בישראל. הוא תרם רבות לסוג זה של טיפול בכך שהקים את תחנות הקיבוצים כמרכזים של טיפול והכשרה, וטיפח גישה טיפולית מערכתית ואינטגרטיבית. הוא הראה כיצד ניתן לארגן מערכות תמיכה משפחתיות וקהילתיות נרחבות ולהסתייע בהן לטיפול בפרט ובמשפחתו. הוא תרם גם להתפתחותו של הטיפול המשפחתי קצר המועד, לצד עבודתו בטיפול בהפרעות פסיכיאטריות קשות וממושכות. הוא השתמש בעבודה רב מקצועית מקיפה ומתמשכת, והדגים כי במקרים רבים ניתן להגיע לשיקום מקיף של חולי הנפש בקהילה. הוא פרסם מספר רב של מאמרים בתחום עבודתו המקצועית, ופרט לתחום המקצועי הוא שמר כל הזמן על מעורבות פעילה בחיי הקיבוץ שבו התגורר, נטל חלק בתורנויות בחדר האוכל ואף ריכז ועדות. הייתה לו גם מעורבות בחיים הפוליטיים. הוא ניחן ביושר פנימי, באמינות ובאחריות, וכן ביכולת מנהיגות, לצד
צניעות רבה. הייתה בו אמת פנימית בכל תפקידיו, ומעל לכל היה לו טוב לב ורצון לעזור לכל אדם באשר הוא. עד סוף ימיו היה עם שתי רגליו על הקרקע, וגם כשפרש לגמלאות המשיך לטפל באנשים ולייעץ לעמיתיו. הוא נפטר בגיל 88 והותיר אחריו את אשתו נילי, שהייתה מורה ועובדת סוציאלית מוערכת והלכה לעולמה ב- 2011, בתו אסתר אליצור, פסיכולוגית קלינית, בנו מיכאל, רופא משפחה, ובנו אריה, פסיכיאטר וחוקר התנהגות ומוח באוניברסיטת ייל שבארצות הברית.