כרך ל"ז, חוברת 3

מדור מחקר בפסיכותרפיה:

תיאוריות פסיכותרפיה שונות, כולל גישות פסיכואנליטיות בנות זמננו, מדגישות כי תהליכי שינוי בטיפול מתרחשים לא רק דרך תקשורת מילולית, אלא גם דרך דינמיקות של סינכרוניות והשפעה הדדית המתקיימות בין מטפלים למטופלים במיגוון ערוצי תקשורת לא מילוליים. המאמר שלפניכם יגדיר סינכרון ויבחין אותו ממושגים דומים, יסקור את הספרות המחקרית העכשווית לגבי סינכרון בפסיכותרפיה, יסמן את המסקנות המרכזיות מתוך הספרות הקיימת, כמו גם את מגבלות המחקר עד כה, ידון בכיווני מחקר חדשים המציעים לקדם את הבנתנו לגבי תפקידן של דינמיקות סינכרון ומתי הן עשויות להוביל לתוצאות טיפול חיוביות. לקראת סיום המאמר, תוצג וינייטה מטיפול המדגימה דינמיקות של סינכרון בין מטפלת למטופלת ויתוארו ההשלכות הקליניות וההדרכתיות.