"צריך אנליזה שלֵמה כדי להיפרד ממךָ" — על הציפייה לסיום הטיפול (עמ' 264-257)
יגאל חיימוב
כרך ל"ז, חוברת 3
2023
מדור עבודות מקוריות:
"משעה שהתחלתי אנליזה אני מצפה להתמיד בה, לשרוד אותה, ולסיים אותה". כך מצהיר ויניקוט במאמרו "מטרות הטיפול הפסיכואנליטי". בעקבותיו, אדון במאמר זה באופן בו ניתן להחזיק את הציפייה לסיום הטיפול, מבלי לפגוע בביסוס תחושת המרחב הפתוח והאין־סופי שלו. אתייחס בשלוש דוגמאות קליניות למטופלים שאצלם נוכחת ציפייה לסיום הטיפול מראשית הקשר הטיפולי, לטיפולים שאינם חושבים סיום, ולמטופלים המתקשים להשתחרר מהטיפול, ולכן עלולים לעבור מטיפול לטיפול ולהימצא בטיפול באופן נצחי, ללא יכולת להגיע אל סופו. ציפיית המטפל לסיום הטיפול היא, בעיניי, עמדה אתית הנמצאת ביסוד הקשר הטיפולי, ומכילה בתוכה את רצונו להיטיב עם המטופל ואת אמונתו בכוחה הכללי של האנליזה, בכוחה הספציפי לרפא את המטופל, ובכוחות נפשו־שלו לעבור את המסע האישי עם המטופל.
הורדת המאמר
