כרך ל"ו, חוברת 3

המאמר מציג את המושג אישיות היסטרית, או היסטריונית, כפי שהתפתח בספרות הטיפולית ובעיקר הפסיכואנליטית, מאז פרויד ועד ימינו, כולל ביקורות פמיניסטיות עליו, ומתעכב במיוחד על האטיולוגיות ההתפתחותיות המשוערות לאבחנה זו ועל הדינמיקה שלה בחיים הבוגרים. האטיולוגיה המשוערת היא קשיים בהתפתחות בשלבים פרה־אדיפליים ואדיפליים. אלה מובילים לגלעין הדינמיקה המשוער של אישיות זו — קשר משולש ממקור אדיפלי: המטופל נע בין שני קשרים משמעותיים שהוא יוצר בחייו: האחד קיים ומתסכל, השני מדומיין או נשאף. נדגים נושא זה דרך מקרה טיפולי של אשה נשואה שיצרה קשר לא ממומש עם מאהב, וכן באמצעות גיבורת הרומן הצרפתי שכתב פלובר במאה התשע־עשרה, ״מאדאם בובארי״.