לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ל"ב - חוברת 2
מרץ 2018
לחוברת הקודמת
כרך ל"ב, חוברת 2, 2018
חווית ההדדיות של האם־תינוק - ד. ו. ויניקוט
יפעת איתן־פרסיקו
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
מבוא - יפעת איתן־פרסיקו
ללא תקציר
הורדת המאמר
מטפל לכל עת
פרופ' עמנואל ברמן
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
ללא תקציר
הורדת המאמר
מהמשכיות והרחבה אל שינוי מהפכני בפסיכואנליזה הקלינית : כשהאחד הוא יותר משניים — לפי ויניקוט וביון המאוחר
ד"ר עפרה אשל
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
ביון וויניקוט השפיעו השפעה עמוקה על החשיבה הפסיכואנליטית הקלינית מהמחצית השניה של המאה העשרים. מאמר זה מתמקד במשמעות הרדיקלית של חשיבתם הקלינית של ביון המאוחר וויניקוט, ורואה בה שינוי יסודי מהפכני בפסיכואנליזה הקלינית המסורתית — תהליך שמתואר במושגיו של תומאס קון, כמעבר מ׳הרחבה׳ אל התהוות ׳מהפכה מדעית׳ ו׳מעבר פרדיגמה׳ או ׳שינוי פרדיגמה׳ בפסיכואנליזה הקלינית. במיוחד מודגשת לגבי שניהם חשיבות ההֶיות־באחד (at-one-ment) של המטפל והמטופל בנקודת מוצא ראשיתית: אצל ביון המאוחר עם המציאות הלא־ידועה O של המטופל ו׳טרנספורמציה ב-O' ; ואצל ויניקוט — השינוי הגדול מתוך הדגש על רגרסיה בטיפול בעבודה הטיפולית עם הפרעות קשות יותר. המאמר קושר את העבודה עם המציאות הרגשית הלא־ידועה והבלתי־ניתנת־לידיעה-O עם התמוטטות מוקדמת בלתי־ניתנת־לחשיבה ולחוויה (ויניקוט) וקטסטרופה נפשית (ביון), שהחיבור האחדותי הראשוני של מטפל־מטופל מאפשר להגיע אליה. לבסוף מוצע לראות את הפרדיגמה החדשה שמתווה חשיבתם הקלינית הרדיקלית של ביון המאוחר וויניקוט כ׳פסיכואנליזה קוונטית׳, שתתקיים־יחד עם הפסיכואנליזה הקלאסית באותו אופן שהפיסיקה הקלאסית מתקיימת־יחד עם הפיסיקה הקוונטית.
הורדת המאמר
חזרתה של הדיסוציאציה כ'היעדר בתוך היעדר' : טראומה מוקדמת ודיסוציאציה בשלב הרוך
חיותה גורביץ
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
במאמר זה ארחיב ואפתח את מושג הדיסוציאציה ההישרדותית כרישום התוך־נפשי הטראומתי של 'היעדר בתוך היעדר' (1) סביבתי. הדיסוציאציה ההישרדותית היא הרישום התוך־נפשי של טראומה מוקדמת, שסביבו נבנית הנפש. היא מתרחשת בשלב
הרוך בהיעדר סביבתי כפול: היעדר סביבתי של הגנה מפני מצב מצוקה וסיכון המשכיות הקיום, תוך היעדר של התקשרות ואחדיות אמהיים שכרוך באי הכרה באיום ובאימה בשבר הנפשי המתהווה, כלו' היעדר בתוך היעדר. אתבסס על התיאוריה של פרנצי על טראומה בשלב הרוך, תוך קריאתה בדיעבד מבעד למושגיו של וויניקוט, ואחבר אותה לתיאוריות עכשוויות בנושא. התבוננות כזו במושג תורמת, לדעתי, לדיון ההולך ומתרחב במצבי נפש בלתי מיוצגים (unrepresented) ובלתי נגישים (inaccessible), שמקורם בכשל סביבתי מוקדם, בהיעדר טראומתי של פונקציות סביבתיות שמאפשרות התפתחות תקינה של היות, חוויה, הסמלה וייצוג. המשגה זו של דיסוציאציה מרחיבה את הבנתנו את הדיסוציאציה כהיעדר תוך־נפשי טראומתי,
את איפיוניו המוטבעים והתשליליים, ואת המשמעויות הקליניות שלהם.
הורדת המאמר
המימד המטאפורי, המימד המטונימי והמימד הפסיכוטי של ההפרעה הכפייתית
ד"ר דנה אמיר
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
מטרת המאמר היא לבחון את ההפרעה הכפייתית מנקודת מבט המחלקת אותה לשלושה מימדים שונים: המטאפורי, המטונימי והפסיכוטי, תוך הבחנה בין רמות שונות של סמליות ושל נגישות לפירוש. בעוד שהתופעה הכפייתית המטאפורית ניתנת להבנה במונחים של מגע מודחק עם חומרים אסורים למחשבה, והתופעה הכפייתית המטונימית ניתנת להבנה במונחים של איחוי תחושת עצמי מחוררת באמצעות החזרה, התופעה הכפייתית הפסיכוטית ניתנת להבנה במונחים של מתקפה על האפרטוס של החשיבה ועל הסובייקט כסובייקט חושב. שלושת המימדים והתנועה ביניהם יודגמו באמצעות תיאור מקרה
מפורט.
הורדת המאמר
על שלושה חלומות מצב־עצמי
ד"ר אפרת הברון
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
שימור העצמי הוא אבן יסוד בהתפתחות האדם, טען היינץ קוהוט, אבי פסיכולוגית העצמי. הוא זיהה סוג של חלומות שכינה חלומות מצב־עצמי (self-state dreams). אלה נועדו לתאר, לתת שם — ומתוך כך גם לתקן — מצבים המסוכנים לשלמות העצמי. חלומות אלה הם אחת מהדרכים בהן האדם פועל לשימור העצמי שלו ולהתפתחותו. במאמר זה אתבונן באופן שבו נשמר העצמי ונבנה דרך שלושה חלומות מצב־עצמי: חלומה של המטופלת עמית, הפנטסיה של פטר, גיבור "פטר והזאב" מאת סרגיי פרוקופייב, והמלחין עצמו, שהיצירה אותה כתב והלחין שימשה עבורו אף היא כ"חלום מצב עצמי".
הורדת המאמר
כשהפסיכותרפיה 'תקום' מהכורסה : מחשבות על הטיפול בדיבור והטיפול בתנועה
ד"ר עינת שופר אנגלהרד
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
בעשורים האחרונים הגוף תופס מקום נכבד בחשיבה הפסיכואנליטית. תיאוריות שונות מתייחסות לקשר גוף־נפש, למשמעות הטיפול המותאם של האם בגוף התינוק ובהתאמה — לחשיבות הקשב הגופני של המטפל לתחושות המתעוררות בו במפגש
עם המטופל בשעה האנליטית. מטפלים בגישה הפסיכודינמית חושבים גוף, מרגישים, מהרהרים ומתבוננים בו מתוך כורסת המטפל. במאמר זה אתייחס לסוגית הקימה מהכורסה אל מרחב החדר. אדגים, מתוך עבודתם של ויניקוט, באלינט ואוגדן, את
השימוש בעבודה אנליטית עם הגוף והתנועה. בהתייחס לכך אציע כי הצורך של המטופלים ׳לנוע את סיפורי הנפש׳ בטיפול, מביא לשינויים ממשיים בטכניקה הטיפולית, טרם היות המשגה שיטתית באשר לדרכי התערבות או פרשנות הקשורה בתנועת הגוף. בחלק האחרון אראה כיצד הטיפול בתנועה עשוי להוות השלמה והרחבה ביישום של ההתפתחויות אלו.
הורדת המאמר
דמויות בפסיכותרפיה - יהודה פריד
פרופ' אליעזר ויצטום , ד"ר יעקֹב מרגולין
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
ללא תקציר
הורדת המאמר
פסיכותרפיה במסגרות פורנסיות
ד"ר יעקב מרגולין
כרך ל"ב, חוברת 2
2018
פסיכותרפיה פורנסית הוא מקצוע חדש יחסית, ומקורו בפסיכיאטריה המשפטית ובפסיכותרפיה הפסיכואנליטית (1). הוא נועד להשיג הבנה פסיכולוגית ונוירופסיכיאטרית של העבריין ולתת לו טיפול מתאים, ללא כל קשר עם חומרת העבירה שאותה ביצע. במקצוע זה נכללים הבנת המניעים הבלתי־מודעים והמודעים של הנפש העבריינית, ושל התנהגות עבריינית ספציפית. אנשי מקצוע זה אינם מעוניינים לסלוח על מעשה העבירה ולא להצדיק את מבצעו. ההיפך הוא הנכון, והמטרה היא לסייע לעבריין לקבל אחריות על מעשיו ובכך לאפשר לו ולחברה להימנע מביצוע מעשי עבירה נוספים. אחת הבעיות הכרוכות בהשגת יעד זה נעוצה בכך שהעבריין תוקף בפעולותיו את העולם החיצוני — החברה — שמושפעת ממעשיו באופן מיידי. בעבר לא הושם דגש על עולמו הפנימי של העבריין, ובשנים האחרונות משתנה תפיסה מקצועית זו. ברשימה זו, אנסה לענות על השאלות: מה היא פסיכותרפיה פורנסית, מה הן מטרותיה ומגבלותיה, וכיצד היא פועלת. כן יתוארו המורכבות והבעיות אשר מופיעות בעת מתן פסיכותרפיה למטופל השוהה במסגרת פורנסית, כלומר מטופל שנמצא במגע עם גורמי אכיפת החוק. יש לציין כי גם למטופלים קשים ובעייתיים ניתן לתת טיפול יעיל, כפי שהודגם בידי גבארד עוד לפני למעלה משלושים שנה, אם כי במסגרות טיפוליות בגישה פסיכואנליטית (2). לבסוף יודגשו כמה נושאים אתיים, ייחודיים בתחום הפסיכותרפיה הפורנסית.
הורדת המאמר
