לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ח' - חוברת 3,
יוני 1994
לחוברת הקודמת
כרך ח', חוברת 3, 1994
תלכידי זיכרון ראשוניים : המוטוריות כקוד של הצפנה והחיאה של זיכרונות קדם - קוגניטיביים
יונה שחר-לוי
כרך ח', חוברת 3,
1994
מאמר זה מציג הנחה שמתחת לתנועה המוטורית הגלויה פועלים תלכידי זיכרון ראשוניים, שמכילים צירופים קבועים של רשמים חושיים-תפיסתיים ותגובות ריגושיות-מוטוריות, שהתלכדו למבנים פסיכו-פיסיולוגיים גרעיניים. הם נשמרים במבניותם הארכאית, שאין בה מודעות קוגניטיבית ותפיסה של הקשר הנסיבות. שמירתם נעשית בקודים חושיים, מוטוריים ותפיסתיים. מכיוון שתלכידי הזיכרון הראשוניים נוצרו בשלב הקדם-מילולי, הרי קשה גם לאדם עצמו לזהות אותם, ופעילותם או עיכובם אינם נתונים לשליטה רצונית ישירה. הצבת הקוד המוטורי, השזור בתלכידי הזיכרון הראשוניים, במרכז הדיון יוצאת מנקודת המוצא (המקבלת אישוש מובהק בקליניקה), שהמערכת המוטורית ותבניות התנועה הן המבצעות הישירות של כל האינטראקציות הפעילות בעולמו של התינוק והילד המתפתח. המערכת המוטורית משמרת את רשמי האינטראקציות הללו בקודים של מתח שרירי ותבניות תנועתיות, שהופעלו בעת התגובה לאירוע הנזכר. באופן מובלע נשמרת בהן גם תבנית ההקשר הבין-אישי. הניסיון הקליני בטיפול בתנועה מלמד שבמערכת המוטורית טמונים מפתחות רבי עוצמה לשחזור חוויות מוקדמות. בפעילות המוטורית התקינה והפאתולוגית ניתן להבחין בין זכירה פיסיולוגית שהיא, למעשה, שימור של תגובות פיסיולוגיות (מוטוריות או סומטיות) מן העבר במצב פעיל אך מנותק מזיכרון קוגניטיבי, לבין היזכרות פיסיולוגית שהיא פריצה בלתי צפויה של תלכיד גופני-רגשי בלי פריצה מקבילה של זיכרון מודע. היזכרות כזאת ניתן להסביר באמצעות הנחת קיומם של תלכידי זיכרון ושל קודים שונים להצפנתם להחיאתם, שבהם טמון גם הפוטנציאל לטיפול. המאמר מתמקד בתיפקודה של המוטוריות כקוד לפתיחת דלתות הזיכרון ומביא מספר דוגמאות.
הורדת המאמר
גישה רב-מימדית לתיסמונת הפוסט-טראומתית חלק ב : קליניקה ותרפיה
פרופ' אריק שלו , תמר גלאי , פרופ' ספנסר את'
כרך ח', חוברת 3,
1994
מספר מנגנונים ביו-פסיכו-סוציאליים תורמים להתפתחות התיסמונת הפוסט-טראומתית (PTSD). המורכבות הסיבתית של התיסמונת הפוסט-טראומתית הוכרה כבר בספרות, אך רוב הגישות הטיפוליות הן חד-מימדיות. ארבעה מקרים קליניים ישמשו לתיאור גישה המערבת פרמקולוגיה, פסיכותרפיה התנהגותית, דינמית ואקזיסטנציאלית לטיפול בתיסמונת הפוסט-טראומתית. נדון בחיוניותם של מודלים מורכבים לטיפול בתיסמונת הפוסט-טראומתית ובעקרונותיהם.
הורדת המאמר
רגישות תרבותית בטיפול : קווי הנחיה לעבודה עם מטופלים חרדיים - חלק ב
ד"ר אליעזר ויצטום , פרופ' יורם בילו
כרך ח', חוברת 3,
1994
החלק הראשון של המאמר עסק ברקע התיאורטי ובתיאור קווי ההנחיה הכלליים לעבודה עם מטופלים חרדיים. החלק השני של המאמר מתמקד בתיאור התערבויות טיפוליות. מתוארים שלושה סוגים של התערבויות בעלות תכנים דתיים, שבהן השתמשנו בעבודה עם מטופלים חרדיים: טקסי ריפוי, שימוש בחלומות ושימוש במטאפורות וסמלים מעולמו של המטופל כאמצעי טיפולי. תוצגנה דוגמאות קליניות לכל אחד מסוגי ההתערבויות. בחלק המסכם יוצגו הבעיות האתיות והאינסטרומנטליות, שגישה טיפולית כזו עלולה לעורר.
הורדת המאמר
גישה טיפולית להפרעות עם סומטיזציה
ד"ר אורי לובנטל
כרך ח', חוברת 3,
1994
תסמינים גופניים מעסיקים אותנו בעיקר אצל פציינטים עם האבחנות הבאות: קונברסיה וחרדה, מזוכיזם והיפוכונדריה, מחלות פסיכוסומטיות ודיכאון. קריאה בספרות, דוגמאות קליניות וניתוח דינמי חברו יחד לגבש הסבר אטיולוגי להופעת תסמינים אלה: מדובר בהפרת האיזון בין ייצרי החיים לבין יצר המוות, בדרגות חומרה שונות. לא ניתן להסביר זאת לפציינט, כי יצר המוות מודע לאדם, אם בכלל, רק בחודשים הראשונים והאחרונים לחייו. עם זאת, תואם ההסבר את ההכרה כי פסיכותרפיה ופסיכואנאליזה ישפיעו על פציינט עם הפרת איזון קלה (קונברסיה או חרדה). אולם, בהפרת איזון קשה, שם חזקה השפעתו של יצר המוות (מחלות פסיכוסומטיות ודיכאון), דרוש טיפול ביולוגי; אם תוצע כאן פסיכואנאליזה, תידרש חריגה מעקרון פירושי-העברה, נייטרליות והימנעות.
הורדת המאמר
השראת דיסוננס קוגניטיבי בטיפול בחולה סכיזופרני פרנואידי
ד"ר יוסף לוין , ד"ר יורם ברק , ד"ר נתן כספי
כרך ח', חוברת 3,
1994
מבנה החשיבה הפרנואידי הוא, לעתים קרובות, מאורגן היטב, שיטתי, מפורט ועמיד למיגוון שיטות פסיכותרפויטיות. הטיפול בחולה הפרנואידי מהווה, איפוא, אתגר קשה ומתסכל למטפל. באמצעות דיסוננס קוגניטיבי עשוי הפרט לשנות את עמדותיו החשיבתיות. אנו מציגים מקרה של חולה סכיזופרני פרנואידי, שבאמצעות לחץ קבוצתי קיבל את ההנחה הבסיסית, אשר היוותה גרעין ליצירת דיסוננס בין חשיבתו הפרנואידית לבין חשיבה נורמטיבית. שימוש בהנחה בסיסית זו, תחילה לאירועים מחוץ למערכת הפרנואידית ובהמשך לאירועים הקשורים בפריפריה של מערכת זו ועד לאירועים הקשורים באופן מובהק למערכת זו, הביא להפחתה הדרגתית במערכת הפרנואידית עד לירידה משמעותית בעוצמתה ובהיקפה. המטופל הראה סקרנות ומוכנות לחקור את עולמו הפנימי הרודפני על-ידי ההנחה הבסיסית החדשה והושגה הקלה סימפטומטית משמעותית בתוך ימים ספורים, בניגוד לאישפוזי העבר, שבהם הושגה תגובה חלקית לתרופות אנטי-פסיכוטיות. אנו מעצבים כיום קבוצה לחולים פרנואידים, שיטופלו באופן דומה (ובמקביל יוערכו באופן עצמאי) על-מנת לבחון את יעילות גישה טיפולית זו אל מול קבוצת ביקורת מתאימה.
הורדת המאמר
נשים וקבוצות נשים במרפאות לבריאות הנפש
תרצה מיכאלסון
כרך ח', חוברת 3,
1994
המאמר יתאר מודל לעבודה קבוצתית עם נשים דיכאוניות במסגרת מרפאה לבריאות הנפש, ויפורטו בו שיטות ההתערבות וקווים אופייניים לעבודה בקבוצות לנשים.
הורדת המאמר
המלחמה שבחוץ והמלחמה שבפנים , דו-שיח עם הנייר
אלישבע וקסלר , ד"ר אוה עינת
כרך ח', חוברת 3,
1994
משברים ומצבי לחץ הם חלק אינטגרלי מחיי היחיד, המשפחה והקהילה. מצב לחץ מתייחס בעת ובעונה אחת לשלושה היבטים: לאירוע המחולל משבר, לתהליכים פנימיים של הרגשה וחשיבה, המעניקים לאירוע (האמיתי או המדומה) את משמעותו המאיימת, ולמכלול התגובות המיידיות וארוכות הטווח הבאות בעקבותיו. ההשפעה של משברים ומצבי לחץ על ילדים, אשר אישיותם טרם התגבשה, לובשת צורות שונות ומגוונות. מחד, מצבי הלחץ עלולים לגרום לקיבעון או להתפתחות בלתי תקינה, ומאידך הם עשויים לבנות ולשפר את דרכי ההתמודדות של הילד. ההתערבות הראשונית בעת משבר מכריעה לגבי המשך ההתמודדות. עד כה לא הוקדשו מספיק משאבים לבחינה ולבדיקה של דרכי הטיפול עם ילדים באמצעות אמנויות. במאמר זה, תוצג עבודה עם ילדים בעת משבר באמצעות טיפול באמנויות בשני אירועים שונים: מלחמת המפרץ והמלחמה בבוסניה, מתוך מטרה לדון ולבחון, הן את ההיבטים הדומים והשונים והן את יעילותה של השיטה, כפי שהשתקפה בעבודה עם שתי הקבוצות. ההשערה, המובאת כתוצאה מניסיון זה, היא שטיפול באמנות עשוי לשמש ככלי תרפויטי להתערבות קצרת-טווח מוגבלת בזמן ועשוי לעזור לילדים להתמודד בעת משבר.
הורדת המאמר
פיסול בעץ ומסמרים לעיבוד דחפים הרסניים בהפרעת אישיות גבולית
מוטי מקמורי , עופרה מירמן , ד"ר שמואל מייזל
כרך ח', חוברת 3,
1994
הפיסול בעץ ומסמרים עשוי להוות אמצעי יעיל לעיבוד דחפים הרסניים פרימיטיביים, האופייניים להפרעות אישיות קשות. במטופלים הסובלים מהפרעות ביחסי אובייקט מוקדמים, פיסול הדורש הפעלת כוח עשוי לעורר ריגוש גופני רב עוצמה ונסיגה ברמת הסימבוליזציה. נסיגה זו יכולה להביא לחשיפתם של דחפים הרסניים פרימיטיביים. בהתערבות המטפל מופגים דחפים הרסניים אלה לאמצעי המשרת הבעה יצירתית. התוצר המתהווה עשוי להקנות חוויה של תיקון. בירור המשותף בין הדחפים ההרסניים הצפים ועולים תוך כדי העשייה לבין אלה המופנים כלפי המטפל מאפשר טיפוח יכולת הסימבוליזציה. בתהליך היצירה מתפתחת העברה אל המטפל. בירור הקשר בין יחסי ההעברה לבין הפנטזיות ההרסניות, שעלו בעת תהליך היצירה, עשוי להביא לאינטגרציה בין ייצוגיי העצמי והאובייקט הטעונים בדחפים ליבידינליים לבין אלה הטעונים בדחפים הרסניים.
הורדת המאמר
האחריות הפלילית של הלקוי בנפשו – ארבעים וחמש שנה של אי שפיות
דויד א. כהן , ד"ר שרה בן דוד
כרך ח', חוברת 3,
1994
קיימים כיום בישראל שני מבחנים לקביעת האחריות הפלילית של הלקוי בנפשו: מבחן מק'נוטן – מבחן קוגניטיבי, ומבחן הרצייה, שהוא תולדה של תקדים משפטי. שני המבחנים משתמשים במושג 'מחלה' שהוא מושג רפואי שאבחנתו נעשית על-ידי רופאים. אולם, קיים הבדל בין 'מחלת נפש' במובן הרפואי ו'מחלת נפש' במובן המשפטי וקיימת גם אי-הסכמה בתוך המערכת המשפטית לגבי הגדרת המושג 'מחלת נפש'. מצב זה פוגם בעקרון, לפיו כללי המשפט חייבים להיות אוניברסליים על מנת לקיים את השיוויון בפני החוק. המאמר מציג הצעה לשינוי בחוק, שמטרתה להגדיר בהגדרות ברורות את מחלת הנפש בעיני החוק, המבוססות על רוח החוק במדינת ישראל, ועל הידע הקיים כיום בפסיכיאטריה.
הורדת המאמר
עוד על הסודיות
פרופ' עמנואל ברמן
כרך ח', חוברת 3,
1994
ללא תקציר
הורדת המאמר
על דברים בני-חלוף - זיגמונד פרויד
ד"ר ערן רולניק
כרך ח', חוברת 3,
1994
תרגום.
חיבור קצר זה (1) אותו כתב פרויד ב- 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה על פי הזמנה שקיבל מ-"Berliner Goethebund" (Berlin Goethe Society) נכלל בכרך בשם " Das Land Goethes 1914-1916" (ארצו של גיתה). פרויד שהיה מורגל בכתיבה ספונטאנית, אימפולסיבית אפילו, נהג לחלק את עבודותיו לכאלה שנולדו מתוך דחף פנימי ולכתיבה מוזמנת ממנה סלד. בחיבור שלפנינו נידרש מן הסתם להתמודד עם קושי נוסף הנעוץ בעצם הענותו לפניה להשתתף באסופת מאמרים שמטרתה שיפור תדמיתה של גרמניה, והתגיסותו לצו השעה ולצרכיהם התעמולתיים של המוציאים לאור. אך יתכן שדווקא בחיבור פיוטי זה ייטיב הקורא לעמוד על כמה מסגולות הכתיבה של מי שהפרס היחידי בו זכה בערוב ימיו היה פרס גיתה לספרות. באשר לנפשות הפועלות הרי ש"המשורר הצעיר ובעל השם" אותו מזכיר פרויד הוא ככל הנראה ריינר מריה רילקה, ואילו ה"ידיד השתקן" הוא אהובתו של המשורר באותה תקופה, הסופרת הפסיכואנאליטיקאית לו אנדריאס סלומה (2). סלומה הפגישה בין השניים לראשונה בקונגרס מינכן ב-1913, ביום בו נאלץ פרויד להכיר בקרע הבלתי נמנע עם יונג ובאבדן התלמיד שהיה יקר לו כבן. פגישה נוספת עם רילקה התקיימה בוינה ב-1915 ועליה כתב פרויד לסלומה: " ...הוא (רילקה) נתן לנו להבין באופן חד משמעי 'שלא ניתן יהיה לרקום עמו קשר נצחי'. ככל שהיה לבבי בביקורו הראשון 'לא עלה בידינו להניעו לביקור נוסף." (3) מעניינת גם העבודה שאחד משיריו המאוחרים של רילקה נושא שם הזהה לזה שבחר פרויד לחיבורו. רבות נכתב על כך שהקורא המצוי בתרגום האנגלי של כתבי פרויד אינו מורגל בקריאת פרוזה פרוידיאנית אלא בקריאתו של טקסט מדעי נוקשה ורווי מונחים מקצועיים שבחלקם כלל אינם קיימים בשפת המקור (4, 5, 6). הרחיק לכת מאהוני (Mahony) שסיכם את מלאכת התרגום ההירואית של סטרייצ'י (Strachey) ב:"Acting out" תרגומי והתקה מונומנטאלים". (7) בפתרונות אותם נתן המתרגם האנגלי למכשולים לשוניים מסוימים מצא מאהוני סממנים של: "Defensive isolation" (8). אכן את מקומם של האינטימיות, האירוניה, הספקנות והדו-משמעות שכה איפינו את הדיאלוג אותו ביקש פרויד לנהל עם קוראיו, תפסו בתרגום לאנגלית הפסקנות, הריחוק והניסיון לשוות מכובדות מדעית באמצעות סטנדרטיזציה של הטקסט. בחיבור זה, כמו גם בחיבורים רבים אחרים, בולט בהעדרו המינוח הפסיכואנאליטי. כך שלפנינו דוגמא נוספת לרוח ההומניסטית בה הציג פרויד את רעיונותיו וליכולתו להציג את מושג האבל, אחד המורכבים שבמושגים הפסיכולוגיים, בשפה שווה לכל נפש. בעת כתיבתו של חיבור זה הושלמה כבר כתיבתו של "אבל ומלנכוליה" שפורסם שנתיים מאוחר יותר. כהרגלו, במקומות בהם חשש שהוא מציב אתגר גדול מדי בפני יכולת ההפשטה של קוראיו, ביכר פרויד את עזרתם של המשוררים על פני השימוש בסכימות מדעיות בעשותו שימוש ווירטואוזי במטאפורות ובלשון פיגורטיבית. וקשה שלא לתהות האם לא הדהדו באזניו מעת לעת מילותיו של הקורוס מיסטיקוס בפאוסט : "כל דבר בן חלוף אינו אלא מטאפורה".
הורדת המאמר
אמון ומנהיגות
ד"ר רוני סולן
כרך ח', חוברת 3,
1994
המאמר עוסק באמון ובאיום כתחושות המתעוררות בתוכנו על-פי הקשרי תבניות של פרספציה. הנחנו כי האמון ממתן ומאזן את מימדי האיום. נדון בשלוש תחושות שונות של אמון: אמון עיוור, אמון מירבי ואמון חלקי. מפגש בסביבה המוכרת על-ידי הפרספציה מעורר שרשרת ייצוגים המתקשרת לתחושות האמון השונות. גם דמותו של המנהיג מעוררת בנו ייצוגים של תחושות ותדמיות ראשוניות. ההזדקקות לסוג מנהיג זה או אחר נשענת על האמון ביכולתו לשחזר את הייצוגים המתעוררים בנוכחותו. מצב נפשי נתון, מידת האמון ומימדי האיום יתרמו לבחירת המנהיג.
הורדת המאמר
