לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
ספרים שהגיעו למערכת
הלא מודע - מאמרים במטאפסיכולוגיה מבחר כתבים, יב
זיגמונד פרויד
זהו ספר נוסף במפעל התרגום המחודש של כתבי זיגמונד פרויד, שעושה הוצאת רסלינג. הספר הנוכחי מקבץ שמונה חיבורים של פרויד שעוסקים במושגי יסוד חשובים בתיאוריה הפסיכואנליטית. הוא נפתח בשני חיבורים מוקדמים: ״ניסוחים בדבר שני עקרונות של ההתרחשות הנפשית״ (1911) ו״הערות אחדות על מושג הלא־מודע בפסיכואנליזה״ (1912), ובמרכזו חמשת החיבורים המטאפסיכולוגיים, שנכתבו ב־1915 (כחלק מקובץ של 12 חיבורים שתוכננו להיות חלק מספר אשר בסופו של דבר לא פורסם; שבעה מתוכם נגנזו, ורק הם ראו אור: ״דחפים וגורלות הדחפים״, ״ההדחקה״, ״הלא מודע״, ״השלמה מטאפסיכולוגית לתורת החלום״ ו״אבל ומלנכוליה״. חותם את הספר החיבור ״השלילה״ (1925), שאינו שייך לסדרת חמשת החיבורים הקודמים. הוא מאוחר מהם בעשור, ונכתב כשפרויד שינה וניסח מחדש מסגרת תיאורטית שתתמודד עם הפערים, הסתירות והכשלים שהתגלו במטאפסיכולוגיה הקודמת שלו, שמושגיה שירתו אותו גם בחיבורם אלה. הספר נפתח ב״פתח דבר: תיאוריה סופית ואינסופית״, שכתבה מתרגמת הספר ד״ר רות גינזבורג, שהוא מעניין ומבהיר מאוד גם מבחינת התיאוריה וגם מבחינת התרגום לספר.
בעיני עצמי (1925, 1935) הולדת הפסיכואנליזה
זיגמונד פרויד
הספר מביא את החיבור האוטוביוגרפי האחד שכתב פרויד על עצמו בערוב ימיו (1925), יחד עם אחרית דבר — ״פוסט סקריפטום״ (1935) שהוסיף פרויד לחיבור אוטוביוגרפי זה עשר שנים לאחר השלמתו. לעומת כתיבתו הפסיכואנליטית של פרויד בראשית דרכו, שהיתה חושפנית ביותר, כאן הטקסט מלמד מעט מאוד על ענייניו האישיים, ובמקום זה מציע תיאור מרתק על התפתחותו המחשבתית של פרויד, על מסע הולדת הפסיכואנליזה והתפתחותה בימי חייו, ומהווה מבוא מעולה לפסיכואנליזה. ״אולי כך״, כותב גדעון לב באחרית דבר לספר, "ראה פרויד את עצמו — רעיונותיו היו עבורו הביטוי המזוקק של היותו ... האירועים רבי החשיבות ביותר בחייו הם תגליות קליניות, ולא אירועים חיצוניים״. ואכן, כך כותב פרויד ב־ 1935 ״פוסט סקריפטום״ שהוסיף לחיבור זה, ארבע שנים לפני מותו: ״סיפור חיי מראה עד כמה הפסיכואנליזה הופכת להיות תוכן חיי ומניחה בצדק שדבר ממה שאירע לי אישית אינו מצדיק התעניינות אלא לנוכח יחסי אל המדע״. לספר אחרית דבר מרתקת שכתב ד״ר גדעון לב; הוא מלווה בהערות רבות וחשובות ומסתיים בהערת מתרגם שכתב ראובן מירן.
ספה וחברה : מרחבים פסיכואנליטיים
שמואל ארליך
מחבר הספר, פרופ׳ שמואל ארליך, הוא פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מנחה ומורה במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל, ויו״ר לשעבר שלה. פרופ׳ (אמריטוס) במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, והיה מופקד על הקתדרה לפסיכואנליזה ע״ש פרויד ומנהל מרכז פרויד לחקר פסיכואנליטי. הוא חבר כבוד בחברה הפסיכואנליטית הגרמנית ובעל פרס סיגורני לפסיכואנליזה. פעיל בגישת יחסי קבוצות וחבר מייסד של עמותת אפק ו-PCCA, פרסם מאמרים רבים ושני ספרים. 13 פרקי הספר עוסקים בטווח רחב של תופעות, שנעות מן היחיד אל הקבוצה והחברה ובחזרה אל היחיד, מתוך התבוננות וחשיבה פסיכואנליטית הנובעת מפרויד וממשיכיו. אלו מופנות בעוצמה פנימה, לתוככי נפש היחיד, ובו־בזמן גם למפגש של האדם עם עולמו החברתי: רעיון זה מתואר באמצעות המבט התיאורטי שארליך פיתח עם השנים — הרעיון של צמד אופנויות חוויה שפועלות להתמרת הגירויים החושיים לחוויה נפשית בשני ערוצים מקבילים בנפשו של האדם, ומתווכים בין החוץ לפנים, בין הממשי, לסמלי ולדמיוני, בין מציאות חיצונית למציאות נפשית. הספר נפתח, כמו ספרי סדרת נרקיסוס, בפתיח מפורט ומרתק שכתב עורך הסדרה, פרופ׳ ענר גוברין.
על דעת המקום : מסעות כתיבה בארץ ישראל
רות גולן
מחברת הספר, רות גולן, משלבת פסיכואנליזה ושירה. פרסמה שבעה ספרי שירה, חמישה ספרי תיאוריה פסיכואנליטית לאקאניאנית, וספר ביוגרפיה על אביה, איש הקולנוע מנחם גולן. ספרה הנוכחי מהווה מעין סיכום ביניים של כל סוגות הכתיבה של המחברת: פסיכואנליזה, שירה, חשיבה. הוא נכתב במשך למעלה משלושים שנה, ועוסק בקשר בין אדם לעולם, לכתיבתו ולמקום ולגוף שבהם נכתבה. גולן כותבת על המקומות שבהם כתבה, או לא כתבה והתכוונה לכתוב. זהו ספר יוצא דופן. הוא מחולק לשישה שערים ששמותיהם מתארים רעיונות או ספרים שלה והם מקיפים וכוללים את מיגוון המקומות, המסלולים והחוויות ש־ 43 פרקי הספר מביאים, כפי שהם משתקפים בנפשה וברוחה של הכותבת: שער ראשון — אהבת הפסיכואנליזה, מבטים בתרבות בעקבות פרויד ולאקאן; שער שני — אהבת הפסיכואנליזה, מבטים בתרבות בעקבות פרויד ולאקאן (המשך); שער שלישי — נושאי התודעה: כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח (2009); שער רביעי — הרוח הלא־מודעת: השפעת הקבלה על הפסיכואנליזה על פי אייגן (2017), שער חמישי — והיית לי ככנרת לגולן: מנחם גולן פרקים ראשונים (2018). שער שישי — אהבה בתענוגים: ארוס, אהבת ידע בפסיכואנליזה (2021). הספר מסתיים בפרק סיום ״הנני״, שמוסיף ומספר אודות ״האני ההוויתי״ — אני של נוכחות חריפה, שהופיע לפעמים במהלך מסעות הכתיבה של הספר.
נפש המיתוס במעגל החיים מאמרים במבט יונגיאני
רות נצר
רות נצר, מחברת הספר, היא פסיכולוגית קלינית, אנליטיקאית יונגיאנית, אמנית וחוקרת ספרות וקולנוע. פרסמה 11 ספרי שירה עטורי פרסים, ספר פרוזה אוטוביוגרפי, ו־ 11 ספרי עיון על מסע הנפש במיתוס, בספרות ובקולנוע. ספרה הנוכחי מביא מאמרים שלה שעוסקים במבט יונגיאני על מיתוסים של בריאת הנפש והתפתחותה במהלך החיים, כפי שהיא מוצאת ביטוי גם במדע בחידת הפרקטלים ובציורי ילדים: מאמרים העוסקים במערכות מורכבות של יחסי משפחה ובבחינת המוטיבים של נבחרות, גילוי עריות ותסביך אדיפוס, כשהם נתמכים על־ידי סיפורי המיתוס; וגם מיתוסים של גבורת הנפש במעגל החיים ובסופם. הספר מחולק בהתאם לארבעה פרקים הכוללים 15 מאמרים: פרק ראשון — המיתוס; פרק שני — מיתוסים של בריאת התודעה; פרק שלישי — מיתוסים ביחסי המשפחה; פרק רביעי — מיתוסים של גבורת הנפש במעגל החיים ובסופם. הספר מסתיים במילון למונחים יונגיאניים המופיעים בספר, ועטיפתו מעוטרת בציור ״שיחה״ שציירה המחברת.
שבע פנים לאישה
רבקה נרדי
מחברת הספר, ד״ר רבקה נרדי, פסיכולוגית חברתית, מייסדת מכון "דיאלוג״, סופרת, מנחת קבוצות ומטפלת אישית וזוגית, מתוך דגש פמיניסטי על העצמת נשים. זהו ספרה העשרים. הספר מתאר את מהות החוויה הנשית בהשראת שבע האלות המיתולוגיות, המופיעות בספרה של ג׳יין שיגודה בולן ״אלות בכל אישה״: פרספונה, הרה, דמטר, ארטמיס, אתנה, הסטיה ואפרודיטה. שבעת פרקיו, לאחר ההקדמה, מחולקים בהתאם לשלושה שערים: שער ראשון: על פגיעות ונשיות — בעקבות האלות הפגיעות (פרספונה, הרה, דמטר); שער שני: עוצמה נשית — בעקבות האלות הבתולות (ארטמיס, אתנה, הסטיה); שער שלישי: מיניות, ארוטיקה, אהבה — בעקבות אפרודיטה אלת האהבה. הספר כתוב בשילוב של סיפורים אישיים של המחברת וסיפורי טיפולים שהיא עושה, מתוך אוריינטציה פמיניסטית.
מכתב של משוגע ועוד סיפורי משוגעים
גי דה מופסאן
הספר כולל 9 סיפורים על מצבי שיגעון, חרדה וסבל נורא, שגיבורי הסיפורים מספרים תמיד ל״אחֵר״ כלשהו. הוא מסתיים באחרית דבר — ״אני משוגע?״ וב־״גי דה מופסאן — נקודות ציון בחייו״, שכתב עורך הספר ראובן מירן על דמותו וחייו הנסערים והמוטרפים של גי דה מופסאן, שבמהלך 43 שנות חייו, מהן כעשר שנות יצירה, כתב עד כלות חייו כ־ 300 סיפורים ונובלות, שישה רומנים, וכן רשימות מסע ומאמרים.
הדוקטור הרקליוס גלוס
גי דה מופסאן
״הדוקטור הרקליוס גלוס״ הוא נובלה שנכתבה בתחילת דרכו הספרותית של מופסאן. היא מתארת בעוצמה את תהליך התדרדרותו הנפשית הנוראה, קריסת הזהות והתפרקות הנפש של דוקטור הרקליוס גלוס, כתוצאה של היקסמותו מה״מטמפסיכוזה״ — תהליך של מעבר נשמות מיצור חי אחד ליצור חי אחר, או גלגול נשמות, שמביאה אותו לידי טירוף. אחרית הדבר לספר שכתבה ענת רנן, פסיכותרפיסטית לאקאניאנית: נקראת: ״'מקום שרק לבני אדם יש רשות להיכנס אליו״ — קריאה פסיכואנליטית"; שמה לקוח ממשפט הסיום של הסיפור, כאשר פיתגורס, כלבו הנאמן של הגיבור, מיילל ליד חומות בית המשוגעים ״מבקש שייפתחו בפניו דלתות הבית הזה, מקום שרק לבני אדם יש רשות להיכנס אליו״.
על רצח הורים PARRICIDE
גי דה מופסאן, מרסל פרוסט
הספר כולל שני סיפורים על רצח הורים: סיפור של מופסאן ״רוצח הורים״, וסיפור של פרוסט, שנכתב 25 שנה לאחר מכן, ״רגשותיו של בן רוצח הורה״, והוא תגובתו של פרוסט לרצח אמיתי שהתרחש באותם ימים וזעזע את פריז. ה"כתבות בעיתונים על אודות הרצח וההתאבדות" של בן למשפחה מכובדת שרצח את אמו הקשישה והתאבד, מובאות פה כפרק השלישי של הספר. הספר מסתיים באחרית דבר: ״'גם אנחנו עצמנו כנופיה של רוצחים' — קריאה פסיכואנליטית", שכתבה ענת רנן באוריינטציה לאקאניאנית.