לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
ספרים שהגיעו למערכת
GIDEON LEV
Spiritually Sensitive Psychoanalysis: A Contemporary Introduction
ד״ר גדעון לב הוא פסיכולוג קליני, פילוסוף וחוקר תודעה, ומחברם של הספרים ״אהבה״ (2015) ו״אמת, אהבה, אמונה: מבט פסיכואנליטי והיסטורי על משמעות החיים״ (2018). הוא מלמד בתכנית לפסיכותרפיה באונ׳ ת״א, וכתב מדעי בעיתון ״הארץ״ של ספרי Routledge. הספר שיצא בסדרה הייחודית של מבוא קצרים לפסיכואנליזה בעריכת פרופ׳ ענר גוברין, מתאר את ״פסיכואנליזה רגישה לרוחני״, גישה פסיכואנליטית המאופיינית ברגישות למימדים רוחניים ודתיים בחיי האדם ומכוונת כלפי התפתחות רוחנית. הפסיכואנליזה במשך שנים גילתה התעניינות רבה כלפי דת ורוחניות, אך בשנים האחרונות, מתחילת המאה ה־ 21 יש 'מפנה רוחני' בגישת הטיפול הפסיכואנליטי ומופיעה גישה חדשה שמדגישה אמונה ורוחניות כחלקים מרכזיים בחיים נפשיים. הספר עוסק בדרכים המיוחדות שבהן גישה זו מתייחסת ומבינה מושגים פסיכואנליטיים מרכזיים, כמו העברה, פרשנות, התפתחות נפשית ופסיכופתולוגיה: הוא דן גם במתחים בין חשיבה זאת לבין הגישה הקיימת של ידע וחשיבה בפסיכואנליזה. הספר כולל שבעה פרקים ומחולק לשלושה חלקים: חלק ראשון — "ההקשר להופעת הרוחני (בתרבות ובפסיכואנליזה)" מציג את ההקשר התרבותי שבו התחזקה המגמה הרוחנית בעולם, ואת ההקשר התיאורטי בתוך הפסיכואנליזה שמולו התגבש הזרם של פסיכואנליזה רגישה לרוחני. חלק שני — ״מודל רוחני״ מתאר את המודל החדש של הנפש ואת גישות ומטרות הטיפול הפסיכואנליטי הרוחני. חלק שלישי ״רוחניות מהותית״ מראה את הפסיכואנליזה כמעשה רוחני. פרק הסיכום מציג את תרומת גישת הפסיכואנליזה הרגישה לרוחני.
Lacanian Psychoanalysis: A Contemporary Introduction
SHLOMIT YADLIN-GADOT AND URI HADAR
ספר נוסף בסדרת ספרי המבוא הקצרים לפסיכואנליזה של Routledge בעריכת פרופ׳ ענר גוברין, הוא ספרם של ד״ר שלומית ידלין־גדות ופרופ׳ אורי הדר אודות פסיכואנליזה לאקאניאנית. ד״ר ידלין־גדות היא פסיכואנליטיקאית במכון תל־אביב לפסיכואנליזה בת זמננו, וראש (נכנסת) של התכנית לפסיכותרפיה באונ׳ ת״א. כתיבתה עוסקת בפרויד, לאקאן ואמת. אורי הדר הוא פרופ׳ לפסיכולוגיה באונ׳ ת״א ובמרכז האקדמי רופין. הוא מתמקד בפסיכואנליזה, בתקשורת לא־מודעת וברפרזנטציה המוחית של השפה, וכתיבתו מחברת רעיונות לאקאניאניים והתייחסותיים. ספרם מציע תיאור תמציתי ובהיר של הגותו הקשה והייחודית של לאקאן בשמונה פרקים. הם מתחילים בהצגת הקשר לפרויד ובהתפתחות המושגים 'האחֵר' והשפה — מסמן ומסומן (פרק 1 — רקע והשפעות); מתארים את שלושת הסְדרים: הסדר הדמיוני, הסדר הסִמלי, והסדר של הממשי (פרק 2); התפתחות, איווּי והתענגות — (פרק 3); הפנטזיה היסודית (פרק 4); מבנים קליניים (פרק 5); סקסואליזציה (פרק 6); תרפיה (פרק 7); הסובייקט הפוליטי (פרק 8). הספר מסתיים באפילוג מעניין אודות הקשר של לאקאן עם פרויד ועם הפסיכואנליזה הממוסדת: כאשר ב־ 1936 לאקאן הציג גירסה מוקדמת של מאמרו על שלב הראי בכנס הפסיכואנליטי הבין־לאומי, ארנסט ג׳ונס, שהיה יו״ר המושב, הפסיק אותו כשעבר את הזמן. לאקאן בכעסו עזב את הכנס וקרע את המאמר, ולא שב לפסיכואנליזה עד לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהתחיל את הסמינרים המפורסמים שלו בביה״ח האוניברסיטאי סיינט־אן, ומשם פילס את דרכו הייחודית בתוך הפסיכואנליזה הצרפתית בעזרת חתנו ז׳אק־אלן מילר.
Timeless Grandiosity and Eroticized Contempt: Technical Challenges posed by the cases of Narcissism and Perversion
MICHAEL SHOSHANI AND BATYA SHOSHANI
זהו ספרם של מיכאל ובתיה שושני, זוג פסיכואנליטיקאים מנחים ומדריכים במכון תל־אביב לפסיכואנליזה בת זמננו. ד״ר מיכאל שושני הוא פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי מדריך, מנחה ומורה במכון תל־אביב ושימש יו״ר־מייסד שלו. הוא חבר סגל במכון תל־אביב וחבר סגל ומדריך בתוכנית הפוסט־דוקטורט לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה באונ׳ ניו יורק. הרצה במשך שנים בתוכניות לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטאות ת״א ובר־אילן. הוא חבר באגודה האמריקאית לפסיכואנליזה ובאגודה הפסיכואנליטית הבין־לאומית. ספרו הקודם הוא Dare to be Human (2009). ד״ר בתיה שושני היא פסיכואנליטיקאית מנחה ומדריכה במכון תל־אביב לפסיכואנליזה בת זמננו שהיתה בין מייסדיו ושימשה יו״ר בוועדת ההוראה שלו. היתה פרופ׳ לעבודה סוציאלית קלינית באונ׳ ירושלים, ומשמשת יועצת בכירה בשירותי הטיפול הציבורי בילדים, מתבגרים, נשים מוכות ונוער עבריין. ספרם רחב היריעה מקיף עשרה פרקים, המחולקים לשני שערים. שער ראשון ״ קונסטלציות נרקיסיסטיות־פרוורטיות — חומר קליני והמשגות״ מתמקד בסיטואציה הקלינית. ששת הפרקים בו עוסקים במחשבות על משנתו של נוויל סימינגטון על נרקיסיזם, קנאה מאליגנית, שנאה, ואי־יכולת לשאת נפרדוּת ואבל על אובדן. הם גם מתמקדים בשאלות העברה — העברה־נגדית בטיפול במטופלים פרוורטיים, ובמטפל בטיפולים אלה. השער השני ״דיאלוגים בין־תחומיים״ מוסיף דברים מתחומי המיתולוגיה, ספרות, קולנוע ופילוסופיה, וארבעת הפרקים שבו עוסקים בסרטים ובהקשרם למיתולוגיה של אדיפוס, בכתיבתו של בורג'ס, ובחיבור הגותם של פרויד והיידיגר. לספר מבוא מעניין שכתב הפסיכואנליטיקאי הידוע סלמן אכ'טר.
The Secret Symmetry of Maimonides and Freud
NATHAN SZAJNBERG
זה ספר ייחודי ויוצא דופן שכתב ד״ר נתן שיינברג, פסיכואנליטיקאי מנחה, ולשעבר פרופ׳ מרכז פרויד לפסיכואנליזה באונ׳ העברית, ירושלים. שיינברג נולד בגרמניה, למד רפואה באונ׳ שיקגו, בארה"ב, St. Louis השלים את לימודי הפסיכואנליזה במכון הגיע לישראל כפרופ' מרכז פרויד בירושלים, וחי עכשיו בפאלו אלטו, קליפורניה, ארה״ב. הספר מביא בצורה שהולכת ונפרשת על פני שישה פרקים סימטריה סודית שמצריכה פיענוח בין הגותו של פרויד, אבי הפסיכואנליזה במאה ה־ 19 לבין הגותו של הרמב״ם במאה ה־ 12 — כשש מאות שנים מפרידות ביניהם. כל אחד מהם — פרויד ב״פשר החלומות״ והרמב״ם ב״מורה נבוכים״ בעצם גילה מעין צופן סודי שעוזר להבנת נארטיבים איזוטריים המעשירים את החיים האנושיים, ולמרות השונות ומרחק השנים ביניהם הם מעשירים כך אחד את השני. לאחר פרק ההקדמה (פרק 1), עוסקים שלושת הפרקים הבאים (פרקים 2, 3, 4) מהיבט זה בדמותו ובהגותו של הרמב״ם — ר' משה בן מיימון (ובאנגלית — מַמונִידֶס), אחד מגדולי הפוסקים היהודיים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, ורופא בכיר. הפרק השני עוסק בחייו ובנדודיו. הפרק השלישי עוסק בספרו ״משנה תורה״ שקדם ל״מורה נבוכים״, ומקיף כמעט את כל תחומי ההלכה היהודית. הפרק הרביעי עוסק ב״מורה נבוכים״, ספרו הפילוסופי־הדתי הידוע, ספר מרכזי בפילוסופיה היהודית. הפרק החמישי עובר לפרויד ועוסק בספר החלומות שלו. הפרק השישי, פרק הסיום, קרוי Denoument" שפירושו התרת הסבך, הבהרה סופית, ובפרק זה נקשרים ומתחברים חוטי טיעון ״הנבוכים״ בספרו של הרמב״ם ״מורה נבוכים״ ובספר ״פשר החלומות״ של פרויד.
לחשוב על ילדים, לדבר עם הורים: מבחר חדש מעבודותיו
דונלד וודס ויניקוט
ספר זה של ויניקוט מורכב מפרקים מתוך שלושה ספרים שפורסמו לאחר מותו, ומביאים ברובם הרצאות ומאמרים שוויניקוט ייעד לקהל הרחב. הם עוסקים בחשיבתו של ויניקוט על ילדים והוריהם, משפחותיהם, מוריהם ורופאיהם, בהתבסס על תיאוריית ההתפתחות הייחודית שלו. הפרקים בספר נכתבו בין ראשית שנות השלושים לסוף שנות השישים של המאה ה־ 20 , אך למרות שיש פרטים שהשתנו וצריכים להתייחס אליהם בהסתכלות היסטורית, עומק התייחסותו של ויניקוט להתפתחותו הנפשית של האדם — של התינוק, הפעוט, הילד והמתבגר, וליחסי הורות ובפרט אמהות — הם חד־פעמיים בעומקם ורלוונטיים ביותר גם כיום. הספר נערך בקפידה על־ידי מיכל ריק, פסיכואנליטיקאית מנחה, מדריכה ומורה להגותו של ויניקוט במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל, שכתבה לספר מבוא מקיף ומעניין: ״כן״ הוא הבסיס שעליו נבנה ה״לא״ — מבוא למהדורה העברית. הספר מחולק לשני שערים: שער ראשון — ״לחשוב על ילדים״, והוא כולל שבעה חלקים: תצפיות, אינטואיציה ואמפתיה; ההתפתחות המוקדמת של התינוק; המשפחה, מתחילים את בית הספר, תיאורי מקרה ותצפיות, אימוץ, בעיות פסיכוסומטיות. שער שני — ״לדבר עם הורים״ והוא כולל 11 פרקים על מיגוון נושאים: הורים חורגים, להגיד ״לא״, קנאה, מה מעצבן, ביטחון, להרגיש אשמה, התפתחות תפיסה של טוב ורע בילד, בניית אימון, ועוד. הספר נחתם בביבליוגרפיה כרונולוגית מפורטת של כתבי ויניקוט, ובביבליוגרפיה של ספרי ויניקוט שראו אור בעברית.
ריצ׳רד — סיפור אנליזה של ילד: טיפול פסיכואנליטי בילדים כפי שעולה מאנליזה של ילד בן עשר
מלאני קליין
״ריצ׳רד״ — ספר עב־כרס, הוא ספרה האחרון של מלאני קליין שאת כתיבתו השלימה ממש לפני מותה ופורסם כמה חודשים לאחר מותה; הוא מהווה תוספת משלימה לספרה ״פסיכולוגיה של ילדים״ (שיצא בתרגום לעברית ב־ 2022). הספר מביא תיאור מפורט של האנליזה שערכה לריצ׳רד, ילד בן עשר, אשר נמשכה ארבעה חודשים מאפריל עד אוגוסט 1941 , בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. מתוארות בו 93 פגישות (מתוך 96 הפגישות שהיו) לפי רישומים שערכה קליין בכל פגישה, אשר התקיימו שישה ימים ולעתים שבעה ימים בשבוע. קליין האמינה שאנליזה זו מאששת את טענותיה בנוגע לעמדה הדיכאונית ולחשיבות התסביך האדיפלי והחרדות הקשורות בו לנוכח החרדות הינקותיות המוקדמות. לכן עבדה על כתב היד בשיתוף אליוט ג׳אק במשך השנים 1959-1956, ואת ההגהות לספר ערכה בבית החולים זמן קצר לפני מותה. הספר מסתיים בנספח מעורר־מחשבות שכתבה פיליס גרוסקוורת, אשר פגשה את ריצ׳רד בשנות השמונים (והסתבר שלא ידע על קיום הספר). לספר פתח דבר מקיף ומעניין שכתבה יעל חנין, העורכת המדעית, פסיכואנליטיקאית מנחה, מדריכה ומורה בגישה הקלייניאנית במכון ובחברה הפסיכואנליטית בישראל, והוא מחולק לשני חלקים: חלק ראשון: ״ריצרד — תיאורו של סיפור״, וחלק שני: "הרלוונטיות של ריצרד למטפלות ומטפלים בזמננו״.
שתיים אוחזות
דנה אמיר
פרופ׳ דנה אמיר היא פסיכולוגית קלינית, פסיכואנליטיקאית מנחה בחברה הפסיכואנליטית בישראל, ראש המסלול הדוקטורט הבין־תחומי בפסיכואנליזה באונ׳ חיפה, משוררת וסופרת. עורכת ראשית של ״מארג״ — כתב עת ישראלי לפסיכואנליזה מטעם מרכז פרויד באונ׳ העברית. הוציאה לאור שישה ספרי שירה, שלושה ממוארים וארבעה ספרי עיון פסיכואנליטיים שהופיעו בעברית ובאנגלית. זכתה בפרסים על כתיבתה העיונית והספרותית, ביניהם חמישה פרסים על כתיבתה הפסיכואנליטית. הספר ״גלות הגוף״ הוא ספר עיון המתאר את יכולת הנפש האנושית לאתר את נקודת ״המנוף הארכימדי״ שלה ובאמצעותה לחלץ את עצמה מלב התופת, כלומר לחרוג מן הווריאציות הרבות של חוסר הישע ומעמדת התובע את עלבונו וצדקתו לעמדת מי שנכון להיסלח ולסלוח. אמיר מתמקדת בשישה פרקי הספר בשפה ובדלות השפה של הנפש הפצועה, כי הפציעה הנפשית מתבטאת בשפה שאינה מצוייה בתהליך של התהוות, אלא נותרת קפואה, מצומצמת ופגועה. דלות השפה מתבטאת בשפת הגלות שהולכת ומצטמקת (פרק ראשון) בשפה הטפילית הניזונה ממרחבי השפה של האחר (פרק שני), בשפה הריקה של האבל הקולקטיבי (פרק שלישי), בהזדהות הדביקה של הקול במצבים אוטיסטיים (פרק רביעי), בשיבוש ההטיות של הילד המאומץ (פרק חמישי), ובשפת הנקמה לעומת שפת החרטה והסליחה (פרק שישי). לעומת זאת, הספר ״שתיים אוחזות״ הוא השלישי בספרי הממואר שפרסמה אמיר, ואולי הקשה והכאוב ביותר ביניהם. הוא מתמקד הפעם בקשר שלה עם אִמה. חלקו הראשון מתאר קשר כאוב וטראומתי שלה כילדה עם אם המיטלטלת בעצמה בתוך חוויות טראומתיות עם אִמה — הסבתא, רופאה גניקולוגית שתלטנית וקשוחה, ובעל — האבא שעוזב לפתע את הבית ואת ארבעת ילדיו. חלקו השני של הספר מתאר את מחלתה ומותה של האם.
פסיכואנליזה ואמונה: בעקבות ביון, לאקאן ואייגן
עינת פלדחי
מחברת הספר עינת פלדחי היא פסיכולוגית קלינית העובדת בתל־אביב. הספר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה במסלול הבין־תחומי לפסיכואנליזה באונ׳ חיפה. ספרה בוחן את מושג האמונה בחשיבה הפסיכואנליטית וטוען שבבסיסן של תיאוריות פסיכואנליטיות עכשוויות מצויים רעיונות אמוניים ואף דתיים. תפיסה זו ניצבת כנגד העמדה המרכזית ששררה במשך עשרות שנים בחשיבה הפסיכואנליטית וראתה בפסיכואנליזה מקצוע מדעי ואתאיסטי. הספר מנסה לגעת מחדש בגרעין הטראומתי של הנתק שהתרחש בין פרויד ליונג בראשית ימיה של הפסיכואנליזה והוביל לעזיבתו של יונג. הוא טוען שנתק זה שנוצר על רקע התנגדותו של פרויד לטענה שקיים מרכיב דתי ״טבעי״ בנפש, הוביל אומנם להוצאה של יסוד נפשי זה מהחשיבה הפסיכואנליטית ברמה המודעת והגלויה, אולם ברמה הלא־מודעת והסמויה הוא המשיך להיות נוכח ופעיל בתוכה וחשיבותו הלכה וגדלה. מתוך טיעון זה המחברת מתמקדת בספרה בשלושה מרחבי אמונה פסיכואנליטיים בתפיסותיהם התיאורטיות של ביון, לאקאן ואייגן: הפרק השני עוסק במרחבי האמונה אצל ביון; הפרק השלישי — במרחבי האמונה אצל לאקאן והפרק הרביעי — במרחבי האמונה אצל אייגן. הפרק החמישי, פרק הסיום, מכנס ודן בשלושת מרחבי האמונה מנקודת מבט כלל־תיאורטית וקלינית.
גישות חדשות בפסיכותרפיה פמיניסטית
מירב רבינוביץ, ג׳ולי צוויקל
עורכות הספר הן ד״ר מירב רבינוביץ, מרצה בכירה בפקולטה לעבודה סוציאלית באשקלון, חוקרת אינטגרציה בין גישות טיפול, ופסיכותרפיסטית מדריכה בטיפול נפשי; ופרופ׳ (אמריטה) ג׳ולי צוויקל במחלקה לעבודה סוציאלית באונ׳ בן־גוריון בנגב. צוויקל היא המייסדת והמנהלת של ״המרכז לחקר וקידום בריאות האִשה״. פרסמה מאות מאמרים בנושאי בריאות האִשה ובתחומי טיפול שונים, והספר הנוכחי הוא ספרה החמישי. הספר מביא 13 פרקים על פסיכותרפיה בדגש פמיניסטי המחולקים לארבעה שערים: שער ראשון — היסטוריה של הטיפול הפמיניסטי למן ימיו הראשונים בארה״ב ועד להתפתחותו בישראל; שער שני — מחקרי נשים; שער שלישי — פסיכותרפיה פרטנית פמיניסטית עם נשים ואוכלוסיות מודרות; שער רביעי — טיפול קבוצתי בדגש פמיניסטי.
טיפול משפחתי: גישה מִבנית, בין־דורית, חוויתית ואסטרטגית
ורד סלונים־נבו
מחברת הספר היא פרופ׳ אמריטה, ורד סלונים־נבו, במחלקה לעבודה סוציאלית באונ׳ בן־גוריון בנגב, מדריכה ומטפלת משפחתית העוסקת בטיפול זוגי ומשפחתי במשך שנים רבות. תחומי המחקר וההוראה שלה הם משפחות וטיפול משפחתי, הגירה ופליטות, טיפול קצר מועד, והשפעות הטיפול הנפשי על מצבי חולי ובריאות. הספר פותח בדיון בחשיבות הטיפול המשפחתי — ״מדוע טיפול משפחתי״ (פרק 1). הוא מדגיש שהמשפחה היא המבנה החברתי האינטימי ביותר שבו נמצא האדם מיום היוולדו, ומשפיע על מצבם הנפשי של בני האדם, על דפוסי התנהגותם ועל תפקודם החברתי. מכאן חשיבות הטיפול המשפחתי והצורך בשיפור מבנה היחסים במשפחה שאליה משתייכים. הספר ממשיך ומתאר ראשית את התיאוריות הכלליות העוסקות ביחסים מערכתיים שאיתן מתכתבות רוב הגישות של טיפול משפחתי (פרק 2), ולאחר מכן מתמקד בתובנות ובדרכי הפעולה של ארבע מהגישות המובילות בטיפול משפחתי: גישה מבנית (פרק 4), גישה בין־דורית (פרק 5), גישה חווייתית (פרק 6), וגישה אסטרטגית (פרק 7). תיאורי הגישות משלבים ידע טיפולי ומחקרי לצד דוגמאות קליניות רבות. הספר מסתיים בפרק המשלב בין גישות אלו מתוך התייחסות לצורכי המשפחה שנמצאת בטיפול (פרק 8).
המשולש החדש: על חוויות אדיפליות במשפחות חד־מיניות
יפעת איתן־פרסקו
מחברת הספר ד״ר יפעת איתן־פרסיקו היא פסיכולוגית קלינית, מרצה, מתרגמת ועורכת מדעית של ספרות פסיכואנליטית. הספר שזכה בפרס בהט לספר העיון המקורי הטוב, הוא פרי מחקר פסיכואנליטי־איכותני שצמח מתוך מפגשים עם משפחותיהם של 33 ילדים בטווח הגילים בין ארבע לשש — טווח המזוהה מבחינה התפתחותית עם השלב האדיפלי. מחקר זה יצא לחקור את המציאות החברתית המתחדשת של גידול ילדים במשפחות חד־מיניות כי בעשורים האחרונים הצטברו ממצאים מחקריים המעידים על כך שילדים הגדלים במשפחות חד־מיניות מתפתחים היטב. ממצאים אלה, שאינם עולים בקנה אחד עם תחזיותיה של התיאוריה האדיפלית, מחייבים בחינה מחודשת של הנחות־יסוד אלו. הספר כולל 11 פרקים המחולקים לארבעה שערים: השער הראשון — מה להתפתחות האדיפלית ולמין ההורים? השער השני — מה לביולוגיה וליחסי שארות? השער השלישי — מה להולדה ולמשגל ההורי? השער הרביעי — סיכום. הספר מסתיים באחרית דבר — ״הילדים בסדר״: מבט פסיכואנליטי בסרטה של הבמאית ליסה צולודנקו אשר יצא לאקרנים ב־ 2010 והביא איתו את בשורת ההתקבלות של המשפחה החד־מינית לשורות הזרם המרכזי, בהיותו הסרט הראשון בתולדות הקולנוע ההוליוודי שהעמיד במרכז עלילתו זוג לסביות המגדלות יחד את ילדיהן שנולדו מתרומת זרע.
התענגות, האופן הנשי
מרי־הלן ברוס
ספר דק־יריעה שיצא לאור על־ידי הוצאת רשת לאקאניאנית. מחברת הספר, מרי־הלן ברוס היא דוקטור לפסיכואנליזה, וחברה ב-ECF, NLS ו-WAP, וכתבה מאמרים רבים באוריינטציה לאקאניאנית בנושאי אִמהוּת ונשיות. היא העורכת הראשית של כתב העת The Lacanian Review. הספר עוסק במיניות הנשית, ה״יבשת אפֵלה״ של הפסיכואנליזה הפרוידיאנית. ברוס מפרטת כאן את התקדמותו של ז׳אק לאקאן בבידודה של התענגות אחרת מזו הפאלית, לא ממוקמת, שאינה נתונה לדיבור, שיש לה זיקות עם האין־סוף. הנשי הוא אופן התענגות שמפתיע כאשר חוות אותו, התענגות מחוץ למובן, מחוץ לחוק, אבל לא מחוץ לגוף. כל אלה מכונסים כאן תחת שתי כותרות: ״לרוקן את האֵם״ ו־״על הריק כהתענגות באופן הנשי״, ומסוכמים ב״מסקנה" בסוף הספר.