שיחות - כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה

גיל ההתבגרות

דונלד מלצר, מרתה האריס

מרתה האריס היתה פסיכואנליטיקאית בריטית מוכרת מאוד בתחום הטיפול בילדים, עבדה שנים רבות והיתה אחראית ההכשרה למטפלים במרפאת הילדים של טביסטוק. דונלד מלצר היה אחד מהפסיכואנליטיקאים והתיאורטיקנים הפוסט־קלייניאניים הבולטים בבריטניה, וכתב 7 ספרים ומאמרים רבים. מלצר והאריס הכירו במהלך עבודתם המשותפת בטביסטוק, נישאו ועבדו שנים רבות ביחד, וגם לימדו בצפון אמריקה, בספרד, באיטליה ובמקומות נוספים בעולם. הספר הנוכחי הוא אסופה של 17 מאמרים על גיל ההתבגרות שהם כתבו במהלך 35 שנים (1998-1965 ). הוא כולל את כל מאמריה של האריס על פסיכואנליזה בגיל ההתבגרות, עשרה מאמרים של מלצר, תמלול של סמינרים תיאורטיים והדרכות משותפות בהנחייתם באיטליה, ועוד שתי הדרכות שנתן מלצר בברצלונה. לספר הקדמה מקיפה של עורכת הספר בעברית — רות וינברג.
קרל גוסטב יונג: הלא־מודע הקולקטיבי והמיתולוגיה הגרמנית בצל הנאציזם

רות נצר

מחברת הספר, רות נצר, היא פסיכולוגית קלינית בכירה, מלמדת במכללת סמינר הקיבוצים, אמנית וחוקרת ספרות וקולנוע. היא פרסמה 12 ספרי עיון העוסקים בחקר נפש האדם בגישה יונגיאנית, אוטוביוגרפיה משפחתית, ו־ 11 ספרי שירה שעליהם זכתה ב־ 5 פרסים ספרותיים. בספר רחב יריעה זה היא עוסקת במאמריו, בדבריו ובמעשיו של יונג בשנות ה־ 30 של המאה ה־ 20 ובתקופת מלחמת העולם השנייה, שכלפיה נטען נגדו כי התנהלותו היתה פרו־נאצית ואנטישמית, תוך התייחסות ממוקדת בטענות בדבר התנהלותו הפרו־נאצית והאנטישמית באותה תקופה. הספר מסכם באופן יסודי ומקיף את מכלול ההיבטים בנושא. הוא מציג את מכלול הטענות שהועלו נגד יונג ומציע ניתוח ביקורתי של הטענות האלה כלפיו, ומכלול הקשיים להגיע להבנה של מה באמת היה שם ולמה יונג התכוון. הספר כולל מבוא ו־ 10 פרקים: יונג והיהודים, הנאציזם והיטלר בעיני יונג, על ההבחנה בין עמים ועל הלא־מודע התרבותי — טענת הגזענות, המרחב המיתי, אמביוולנטיות ותקווה בתחילת התקופה הנאצית, הרוע בעיני יונג, הביקורת על התיאוריה של יונג והתאמתה לתקופה הנאצית, אחריות, אשמה והתנצלות, סיכום ותובנות, מחשבות אישיות. הספר מסתיים בנספחים ומילון מושגים יונגיאניים.
למצוא מקום לנפש: אבני יסוד בעבודה סוציאלית פסיכודינמית, כרך ב׳

רוני אלפנדרי

ד״ר רוני אלפנדרי, עורך הספר, הוא עובד סוציאלי קליני, משורר וצלם, עוסק בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, מרצה בביה״ס לעבודה סוציאלית באונ׳ חיפה, ועד 2022 היה מנהל התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית ומרצה בביה״ס לעבודה קלינית באונ׳ בר־אילן. הוא פרסם 10 ספרי פרוזה, שירה ועיון ומאמרים רבים העוסקים בפסיכותרפיה פסיכואנליטית, בזיכרון השואה ובחקר תרבות. ספר זה מהווה כרך המשך לכרך שיצא בעריכתו ב־ 2018. הספר רחב היריעה כולל 18 פרקים שנכתבו על־ידי 24 עובדים סוציאליים קליניים ואנשי אקדמיה, והם מחולקים ל־ 4 שערים ומקיפים טווח נרחב ומגוון של רעיונות ומושגים: שער ראשון — יסודות, תיאוריה וטכניקה של עבודה סוציאלית פסיכודינמית; שער שני — סוגיות פסיכודינמיות העוסקות באובדן, שכול וטראומה; שער שלישי — טיפול פסיכודינמי באלימות במשפחה; שער רביעי — סוגיות נבחרות בעבודה סוציאלית קלינית בישראל.
פסיכואנליזה התייחסותית בשילוב שיטת EMDR: חוויה מגולמת בגוף, תיאוריה ופרקטיקה קלינית

חמדה ארד

ד״ר חמדה ארד היא פסיכואנליטיקאית מסיאטל, וושינגטון, ומטפלת EMDR, מוסמכת המשלבת בעבודתה ובכתיבתה בין פסיכואנליזה התייחסותית לשיטת EMDR, גם אם נראה תחילה כי אלו גישות מנוגדות. הספר מספק חיבורים תיאורטיים וקליניים עכשוויים בין פסיכואנליזה התייחסותית, תיאוריית היקשרות, מדעי המוח ועיבוד מחדש בתנועות עיניים, שכולם מביאים את החוויה המגולמת בגופם של המטופל ושל האנליטיקאי אל חזית החשיבה והמעשה הקליני. הספר מציע מבט ייחודי על האופנים שבהם ניתן לשלב ביעילות בין הפסיכואנליזה לשיטת EMDR. כך שישלימו זו את זו, באמצעות הצגת רעיונות ותיאורי מקרה רבים המדגימים את טווח האפשרויות של השילוב ביניהן. הוא כולל 9 פרקים המחולקים לשני חלקים: חלק I - ספרות ותיאוריה. חלק II - תיאורי מקרים המיישמים פסיכואנליזה התייחסותית בשילוב שיטת EMDR. בעיקר במטופלים המתמודדים עם מצבים דיסוציאטיביים ובטיפול זוגי.
אתגר האי־ודאות: מבטם של רופאים ומטפלים

אנדרה מטלון, סטנלי רבין, יובל שורר, איה בידרמן

ספר שנכתב בידי ארבעה חברים — אשה ושלושה גברים, כולם אנשי טיפול: אנדרה מטלון ואיה בידרמן הם רופאי משפחה, סטנלי רבין הוא פסיכולוג קליני ורפואי, יובל שורר הוא פסיכיאטר. כולם בשנות השבעים לחייהם, לכולם יש ניסיון מקצועי רב וניסיון חיים עשיר, והם מוטרדים ממצבים של חוסר וודאות ששוב ושוב נתקלו בהם במהלך עבודתם וגם בחייהם האישיים. בספר מתאפשרת הסתכלות אינטימית וכנה בעולמם ובהתמודדותם עם חוסר וודאות באופן מקצועי ואישי. הוא נכתב בין שתי תקופות קשות — החל ממגפת הקורונה שהפכה פעולות פשוטות ושיגרתיות למסכנות־חיים והציבה אתגרים חדשים בפני המטפלים, וכלה בימים הקשים מאז השבעה באוקטובר, שבהם אי־וודאות קיומית שוררת בכל המישורים. הספר מורכב משבעה פרקים: פחד, כאב, סוד, מלחמה, מה שאבד, אהבה, חירות או לכתוב, ובכל אחד מהם כמה מאמרים לא ארוכים אישיים במידה רבה ונוגעים ללב. הספר מתחיל בפתח דבר שכתבה עורכת הספר דנה פרייבך־חפץ, ומסתיים באחרית דבר ״להתיידד עם אי־וודאות״ שכתב אנדרה מטלון, הרופא, על כך שקבלת אי־וודאות והתיידדות איתה מעניקות לרופא ולמטפל את ההזדמנות לבחור את הדרך המתאימה ביותר לעזור למטופליהם, ולגלות בעצמם חמלה ואהבה.
עולמם של נפגעי עבירה: בין תיאוריה לפרקטיקה

רונית פלד־לסקוב, אפרת שהם, מאיר חובב

ספר רחב־היקף שנערך על־ידי צוות חוקרים: ד״ר רונית פלד־לסקוב, ופרופ׳ אפרת שהם מהחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון — ד״ר רונית פלד־לסקוב, עומדת בראש המסלול לתואר שני בקרימינולוגיה ואכיפת חוק, ופרופ׳ אפרת שהם היא ראשת החוג לקרימינולוגיה והיתה יו״ר האגודה הישראלית לקרימינולוגיה; וד״ר מאיר חובב שניהל את האגף לקידום נוער מבוגרים ושירותי תיקון במשרד העבודה והרווחה, והוא מנהל את שירות המבחן לנוער וראש מדור עבריינות נוער במשטרת ישראל. נפגעי עבירה תופסים כיום מקום מרכזי בשיח החברתי והאקדמי גם יחד. הספר מבקש לתת ביטוי מולטי־דיסיפלינרי להתפתחויות, למגמות ולעשייה במישורים שונים הקשורים לסוגיות נפגעי העבירה. הוא בוחן היבטים משפטיים, חברתיים ציבוריים פסיכולוגים־קליניים, שיקומיים ועוד. הוא מאגד פרקי עיון ומחקר שנכתבו בידי 28 אנשי אקדמיה ואנשי מקצוע שמתמודדים לאורך שנים עם נפגעי עבירה. הספר מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: הראשון עוסק ב״היבטים חברתיים ומשפטיים״ הקשורים לנפגעי עבירה; השני — ב״מענים טיפוליים״; השלישי מציג ״צוהר לעבודה בשטח״; ושער רביעי מביא את ״חוק זכויות נפגעי עבירה תשס״א - 2001. הספר רואה אור על רקע האירועים הטראומתיים המחרידים שהתרחשו ב״שבת השחורה״ של השבעה באוקטובר והפכו מדינה שלמה לקורבן.
על הביתי והאלביתי: הבית הפסיכו־מרחבי

סיגל עדן אלמוגי

ד״ר סיגל היא פסיכולוגית קלינית מדריכה ופסיכולוגית שיקומית, מרצה באונ׳ בן־גוריון בנגב, חברה באיגוד הבין־לאומי של הגישה ההתייחסותית IARPP. בספר היא מפתחת את מושג הבית הפסיכו־מרחבי מנקודת המבט של התיאוריות הפסיכואנליטיות ושל האדריכלות, התרבות והגיאוגרפיה האנושית, ולאורך שני צירים: ציר המרחב וציר הזמן. בציר הזמן, הבית מתקיים בנפש לאורך החיים; בציר המרחב, הבית מסמן מיקום, קירות פיזיים ו"עשיית הבית". במפגש בין שני הצירים נוצר ״מרחב פוטנציאלי" המקיים בתוכו התלכדות של המציאות הפנימית והחיים החיצוניים גם יחד. הפרטי והציבורי נפגשים תוך שילוב נקודות מבט ושפות תיאורטיות שונות, ויוצרים מרחב "פרציבורי". הבית לפי המודל הפסיכו־מרחבי, מעצב ונכלל בתוך תבניות נפשיות בלתי־מודעות עמוקות ובסיסיות המארגנות את החשיבה וההתנהגות, והן קשורות לבית הילדות וליחסי אובייקט מוקדמים, כשמצב הקיצון של האלבתיות מיוצג על־ידי היעדרו של הבית. מתוך הבנות אלו מוצע המושג ״חוסן פסיכו־מרחבי״ כביטוי ליכולת להתמודד ולהתאים עצמנו לשינויים בסביבת המגורים בעקבות משבר. הספר נפתח בפתח דבר אישי ובמבוא — "דלת הכניסה", ונמשך על פני 9 פרקים, כשהפרק התשיעי האחרון הוא ״סיכום — על מפתן היציאה״.
לִילַה — פרדיגמת המשחק: כוח, זהות וחירות בשדה המשחק הטיפולי

דוב בלום־יזדי

מחבר הספר, ד״ר בלום־יזדי הוא דרמה־תרפיסט וקרימינולוג קליני ראש החוג ל-MA בפסיכודרמה ודרמה־תרפיה לגברים חרדיים באונ׳ חיפה; נציג בפדרציה האירופאית של חטיבת הדרמה, ופעיל שלום. הספר מתאר תהליך שבו הופך המשחק מכלי טיפולי לפרדיגמה טיפולית מחודשת. לאחר פתח דבר ומבוא, הספר מציג שלוש חטיבות: חטיבה I - משחקים של כוח; חטיבה II - משחקים של חירות; חטיבה III - משחקים של זהות, וכל אחת מהן מסתיימת במערך הגדרות חדשות של המשחק הטיפולי. כך בד בבד נרקמת לאיטה הפרדיגמה של הלִילַה, אשר פירושה בסנקסריט משחק האלים, ובהשאלה — תהליך מתמשך של יצירה. הפתרון התרפויטי המוצע הוא חילוץ המשחק ממקומו המוגבל ככלי ומיקומו מחדש כפרדיגמה יוצרת בטיפול, כמרחב הכרתי שבו המטופל מחלץ ידע הדרוש לריפויו.
כשהכאב הופך לאהבה: גרימת כאב לעצמי כביטוי אהבה לאל

רוני נאור־חפרי

ד״ר רוני נאור־חפרי היא עמיתת מחקר בביה״ס לפילוסופיה באונ׳ ת״א ובעלת תארי בוגר בספרות ובפילוסופיה, ומוסמך במדעי המדינה, במדעי הדתות ובפילוסופיה. כיצד כאב הופך לאהבה — הניתוח בספר על פני מבוא, שבעה פרקים ואפילוג מציע שהכאב יוצר שינוי או הרס בגבולות ההכרה. שינוי או הרס זה מאפשר חריגה או שחרור העצמי מגבולות אלה, גם אם באופן חלקי מוגבל ולזמן קצר. כך העצמי מתנסה בהיות לא־אובייקט ומתאפשר לו לבטא אהבה לאל שאינו אובייקט. משמעות קיומו של העצמי כשהוא בכאב נקשרת גם במשמעות קיומו בהקשר הנוצרי — החיקוי של האל. חיקוי זה מתבטא בהתנסות imitato Christi של הייצוגים הפיזיים והוויזואליים של האל שהתגשם בבנו כריסטוס, בנוסף להתנסות בהיות לא־אובייקט, בדומה לאֵל, שהינו מושג האהבה של העצמי.
על שורשי רצונות ורגשות: שיטה מקיפה להבנת יצרי האדם ומניעיו

אלי לויס

אלי לויס הוא פסיכולוג ובמשך כ־ 30 שנים יועץ ליחידים ולארגונים בתחומי משאבי אנוש ותכנון קריירה. ספרו מתמקד בשאלה האוניברסלית הגדולה — מהם המקורות הקמאיים לרצונותיו של האדם, לרגשותיו ולהתנהגותו, שנחקרות מזה אלפי שנים. אך בספר זה מציג המחבר במהלך מבוא ו־ 25 פרקים את מסע גילוי הפרטי שלו, שתוצאתו היא תיאוריה מקיפה על מקורות רצונותיו ורגשותיו של האדם, ומתוך כך על שורשי מניעיו.
מה שנכתב מן המפגש: מחקרים לאקאניאניים

פייר נבו

פייר נבו, פסיכואנליטיקאי לאקאניאני צרפתי שהיה מרצה במחלקה לפסיכואנליזה — פריז VIII ומורה בסקציה הקלינית של פריז־סאן־דני, מציע בספר זה אסופה של 12 פרקים או ״מחקרים לאקאניאניים״ על המפגש, ובמיוחד על נושא הארוטיקה של המפגש. הספר מתחיל בהקדמה של הפסיכואנליטיקאי הלאקאניאני אריק לוראן ״הספר של המפגש״. ולאחר פתח דבר מובאים 12 פרקים המחולקים לחמישה נושאים: מחלוקת דוקטרינרית, קליניקה של הסרוב, פואטיקה של הבלתי אפשרי לומר, מיגוון התענגויות — קריאה בסמינרים ,XX־ ו ,XIX ,XVIII ,XVII ,XVI מה קורה במהלך מפגש.

ספרים שהגיעו למערכת