כרך ל, חוברת 3

מאמר זה מציע נקודת מבט ביקורתית על תהליך ההכנה לבחינת המומחיות בפסיכולוגיה קלינית, ומעמד הבחינה עצמו, כטקס מעבר של המתמחה בפסיכולוגיה אל קבוצת המומחים. הבחינה בפסיכולוגיה אינה מהווה הערכת מקצועיות גרידא, אלא גם הערכה אישיותית. לכן ניתן לראות את תהליך ההכנה והבחינה כמהווים שלב התפתחותי לביסוס זהות מקצועית, ו'עצמי טיפולי'. נתבונן על אלה דרך המשגותיו של ויניקוט וממשיכיו אודות עצמי 'אמיתי' ו'כוזב'. נתמקד בסכנה של התפתחות 'עצמי טיפולי כוזב' וקריסה ליחסי שליטה בין בוחנים לנבחנים על חשבון הכרה הדדית. נדון בהשפעתם של אלה ברמה האישית והכלל מקצועית, ונציע דרך פעולה חלופית.