כתוב אותי , אהוב אותי : מחשבות על פרסום חומרים קליניים
ליטל גליק
כרך כ"ז, חוברת 1,
2012
בשנת 1913, בהתייחסו לפרסום תיאורי מקרה וחומרים קליניים, כתב פרויד "שוב ושוב אנו מתנגשים כאן במחויבותנו לסודיות הרפואית, מחוייבות שהיא אומנם הכרחית לחיינו אך אינה משרתת את המדע שלנו". גם היום, אחת הסוגיות המרכזיות הנובעות ממתח זה היא סוגיית בקשת אישורו של המטופל לפרסום, ומאמר זה יתמקד באתגר הטיפולי הניצב בפני המטפל המבקש לפרסם תיאור מקרה. זאת, מתוך עמדה התומכת במחוייבות לבקשת אישורו של המטופל ובהתייחס לשלושה היבטים מרכזיים: מעמדה הייחודי של הסודיות בטיפול הפסיכותרפויטי, השפעות הכתיבה (עם וללא אישור המטופל) על התהליך הטיפולי והכרה באינטרסים אישים כבסיס להתנהלות אתית ובעלת ערך טיפולי סביב פרסום חומרים קליניים.
הורדת המאמר
