כרך כ"ז, חוברת 1,

ביטויי מיניות אצל ילדים מעוררים טעינות רגשית רבה ודריכות שמצמצמת את היכולת שלנו להקשיב ולהמשיך לחשוב, כמו גם את היכולת לשהות בעמימות ובספק ולהכיל את החרדה שלעתים מתעוררת בתוכנו מבלי להגיב בפעולה. החשש הגלוי והרוֹוֵחַ הוא שביטויים מיניים מעידים על כך שהילד עבר פגיעה מינית. במאמר מתוארת תנודה או תנועת מטוטלת, שקשורה לתפיסת הביטויים המיניים של הילד, בין האפשרות להבין את ביטויי המיניות כעדות למיניות שנכפתה על הילד מבחוץ (פיתוי) לבין האפשרות שהילד מביא משהו מעולמו הפנימי, מחיי הפנטזיה שלו. במאמר יש ניסיון להבין את הרתיעה וההתגוננות שלנו מפני המיניות הילדית, להזכיר שקיים גם עולם פנימי, וכך לאזן את תנועת המטוטלת הזאת שבשנים האחרונות נוטה מאוד לקוטב הפיתוי.