כרך כ"ד, חוברת 2,

חוק זכויות החולה מ- 1996 נועד לקבוע את זכויותיו ולהגן על כבודו ופרטיותו של האדם המבקש או המקבל טיפול רפואי.
למרות ההכרה בחשיבותו, הקהילה הרפואית הצביעה על מיגוון בעיות שהחוק עשוי ליצור. בתחום הטיפול הנפשי הטמעת החוק בעייתית, הן בשל קיום החוק לטיפול בחולי נפש והן בשל התנגשות סעיפים מסוימים עם יסודות מהותיים של הטיפול. היכרות הרופאים עם החוק נמוכה ויישומו על-ידם מועט. בדקנו בסקר את מידת היכרותם של מטפלים עם החוק וכן את דעתם עליו. בסקר השתתפו 236 פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים, שהתבקשו להשיב על שאלון. המטפלים רואים את החוק כחשוב, כניתן ליישום וכמשקף את עבודתם במידה רבה. יתרונות החוק בעיניהם בהגנה על זכויות המטופל ובהעצמת המטופל, וחסרונותיו בקשיים טכניים ביישום החוק ובפגיעתו במטפל. עולה כי מטפלים לומדים מעט על חוק זכויות החולה, אולם ידיעתם
את הוראותיו טובה. ידיעה זו יכולה להוות רקע מצוין להטמעה מעמיקה של החוק. עם זאת, ידיעת החוק אינה נתונה לבחירה על-ידי המטפל אלא היא חובתו המקצועית.