כרך כ"ד, חוברת 2,

המאמר עוסק בהיעדרות מטיפול, תוך התבוננות במושג ההיעדרות ובהשלכותיו על יחסי מטופל-מטופל. אסקור תחילה את הספרות האנליטית (המועטה באופן מפתיע) העוסקת בהיעדרות מטיפול. אתייחס לשעה החסרה כזמן ומרחב בהם ממשיך הטיפול להתקיים, אגע בתגובות הרגשיות המתעוררות ובהתייחסויות אפשריות שונות להיעדרות, כמו גם בנושא התשלום עבור הפגישה החסרה. ההתייחסות לדיאלקטיקה שבין נוכחות להיעדר וכיצד מתקיימת ההוויה הטיפולית במתח שבין שניהם היא מרכזית. אביא תיאור טיפול במטופל שהרבה להיעדר מהפגישות. אתאר את השפעת ההיעדרות על מרקם ההעברה – העברה נגדית, והדילמות הטיפוליות הנלוות. אבקש לטעון שניתן לראות בהיעדרות דרך לתקשר את מה שלא יכול להיאמר אחרת, או – במילים אחרות – תקשורת באמצעות ה'אין'.