כרך ב', חוברת 3,

במאמר זה מושווים כמה מהסוגים העיקריים של הפסיכותרפיה לפי ארבעה מודלים של ייחוס באשר למיקום האחריות לבעיות של המטופל (פנימית או חיצונית), ובאשר למיקום האחריות לפתרון בעיות אלו (פנימית או חיצונית). מובאות המלצות להתאמת המודלים של המטופל והמטפל על מנת להגיע להצלחה מירבית של הטיפול. הועלו מספר טענות בכוונה לעורר דיווח מקצועי לשם שמים, ביניהם: (א) יש חשיבות רבה למודל הייחוס של המטופל והמטפל ביצירת אמפטיה והבנה בן מטפל ומטופל. (ב) מודעות למודלים אלה הוא תנאי הכרחי להצלחה בטיפול. (ג) יש מודלים המועילים יותר ואחרים המועילים פחות. (ד) מודל המאופיין באחריות חיצונית לבעיות ופנימית לפתרונות מומלץ להתערבות באירועי לחץ קשים אקסוגניים. (ה) אותו מודל אף מומלץ לטיפול בהפרעות נפשיות פסיכיאטריות מקובלות בחיים הנחשבות כאינוגניות.