אפיונים ותמורות ביישות הקבוצה הטיפולית כחלק מהקבוצה הגדולה הישראלית
פרופ' עדה אברהם
כרך ב', חוברת 3,
1988
על סמך ניתוח פרוטוקולים של שיחות בקבוצות טיפוליות שונות, אשר התקיימו עד שנות ה-70, לעומת ניתוח שיחות של השנים האחרונות, מנסה המחברת לאפיין את השינויים אשר חלו הן ברמה המוצהרת והן ברמה הסמויה של המתרחש הקבוצתי. הניתוח מתבסס על פירוט השינויים שחלו בזרמים הבלתי מודעים, המאפיינים את המטריצה הקבוצתית, ומתמקד בעיקר בתיאור מנגנוני ההגנה המועדפים.
תוך התבססות על הגישה ההוליסטית הפוקסיאנית, מייחסת המחברת את השינויים בקבוצות הטיפוליות לתופעות המייחדות את הקבוצה הגדולה הישראלית. הדיון מתמקד בשלושה גורמים עיקריים העשויים להסביר את השינויים: האחד קשור לבעיית ההישרדות של עם נרדף שהפך לעם לוחם; השני קשור לתהליך מיזוג הגלויות (האקולטורציה) והשלישי נובע מפעילותו הנמרצת של הנדחק הקבוצתי החוזר למודע.
הורדת המאמר
