כרך ט"ו, חוברת 3,

תיאורית ההתקשרות מהווה מסגרת תיאורטית כללית להבנת האירגון של יחסים בין-אישיים לאורך מעגל-החיים, והתמודדות עם מצבי פרידה בפרט. בעזרת המיון לארבעה סגנונות התקשרות, לפי גישתה של ברטולומיאו, נסביר את הדינמיקה של שבעה טיפוסי זוגות בהליכי גירושין. מטרתנו במאמר להראות כיצד השילוב בין הסגנונות השונים של בני הזוג עשוי להשפיע על החלטה להתגרש, אווירת הגירושין, תקשורת בין בני-הזוג והורות משותפת. נתייחס לאופן בו סגנונות ההתקשרות עשויים להשפיע על יכולתם של זוגות אלה להפיק תועלת מייעוץ, ולסייע בניבוי תיפוקדם ההורי במהלך הגירושין ולאחריהם.