כרך ט"ו, חוברת 3,

הסתגלותם ובריאותם הפיסית והנפשית של ילדים תלויה לא במעט בסביבה המשפחתית, מחלה פיסית מייצגת אחד המימדים המשפחתיים בעל השפעה על ילדים. מחלות שונות מציבות בפני החולה ובני-משפחתו מעמסה ואתגרים מורכבים, כמו גם צורך באינטגרציה של שני היבטים בחייהם: אלה הקשורים למחלה על כל המשמעויות שבכך, והמשך חיי בהמשפחה הנומרליים והטבעיים. מחלת הורה מהווה גורם לחץ משמעותי עבור שאר בני-משפחתו בשל ההשלכות השונות של המחלה, כגון: הגברת התלות שלו בהם, הסבל בכרוך במחלה, שינוי תפקידים במשפחה ועוד. במחקרים בתחום נמצא כי לילדים להורים אלה סימפטומים שונים כדיכאון, חרדה, אשמה וכעס. סימפטומים אלה נמצאו ברמה גבוהה יותר בקרב מתבגרים, לעומת ילדים ומבוגרים צעירים. במאמר זה ננסה להסביר את ריבוי הסימפטומים הללו בקרב מתבגרים דווקא, על-ידי התמקדות בתקופת ההתבגרות כשלב בו מתרחשים תהליכי היפרדות-אינדיבידואציה חשובים. המאמר יכלול דיון באופן בו פוגעת מחלת ההורה בתהליכים אלה אצל ילדיו ותורמת בכך להופעת סימפטומים, כמו כן יובאו דוגמאות קליניות.