כרך ט"ו, חוברת 3,

התנסות טראומתית זוהתה כגורם פאתוגני לא רק בקרב הנחשפים אליה, אלא אף בקרב בני משפחותיהם ומשמעותיים אחרים, תופעה המכונה 'טראומתיזציה משנית'. העבודה הנוכחית בוחנת את ההשלכות של התסמונת הפוסט טראומתית על אירגון האישיות של הנפגעים בה ושל בנות-זוגם. פגיעה באירגון האישיות במחקר הנוכחי מוגדרת כשימוש מוגבר במנגנון הפיצול, וירידה בכוחות האני. במחקר השתתפו 57 זוגות נשואים: 30 זוגות בהם הבעל אובחן כסובל מהתסמונת הפוסט טראומתית בעקבות אירוע קרבי, ו-27 זוגות שהותאמו לקבוצת המחקר בנתוני הרקע. הנתונים נאספו באמצעות שאלוני דיווח עצמי שמולאו על-ידי כל אחד מבני הזוג בנפרד. מימצאי המחקר הצביעו על כך שמחצית מבנות-הזוג של נפגעי התסמונת הפוסט טראומתית סובלת מסימפטומים פוסט טראומתיים בעוצמה המתאימה לאיבחון התסמונת הפוסט טראומתית. בהתאם למשוער, נמצא כי הנפגעים הפוסט טראומתיים, בנות זוג בכלל, ובנות-זוג הסובלות מטראומתיזציה משנית בפרט, מאופיינים בכוחות אני חלשים יותר, בהשוואה לקבוצת הביקורת. ההשעה לפיה נפגעי התסמונת הפוסט טראומתית והטראומתיזציה המשנית ייטו יותר לשימוש במנגנון הפיצול אוששה חולקית. באופן מפתיע נמצא כי נפגעי התסמונת הפוסט טראומתית, אשר בנות-זוגם אובחנו כסובלות מטראומתיזציה משנית, דיווחו על רמת מצוקה נמוכה יותר וכוחות אני חזקים יותר, בהשוואה לנפגעי התסמונת אשר בנות-זוגם אינן סובלות מטראומתיזציה משנית. השתמעויות לקיניות ותיאורטיות נדונות.