כרך ט"ו, חוברת 3,

המאמר מציג חומר מתוך עבודה טיפולית עם ילדים שהוצאו מבתיהם בחסות החוק אל מרכז חירום לילדים בסיכון. מתוך תיאור של שני מקרים עולה תרומתה של התיאוריה הפסיכואנליטית למעשה הטיפולי בתחום הזה. הגישה הפסיכואנליטית מדגישה את החוויה הסובייקטיבית של הילד הנפגע, ובכך היא פועלה נגד הכוחות המשפיעים על הפיכתו לאובייקט פעולתם של כוחות חיצוניים - פוגעים או מטיבים. גישה זו רואה את הילד כסובייקט, המתמודד באופן כללי עם מציאות חייו, ומציעה מושגים כוללים להבנת ההתפתחות שלו בתנאי הסיכון. האפשרות להתייחס באופן מעמיק לחוויה של הילד יוצרת הזדמנות מיוחדת לחולל שינוי ממשי בהיערכות הפנימית שלו, ובחוויה שלו את העולם שבו הוא חי, גם בהתערבויות קצרות יחסית. גם המטפלים זקוקים לכלים הפסיכואנליטיים כדי לשאת את ההרס והאובדן המוטבעים הילדים הללו.