כרך מ, חוברת 1

מדור עבודות מקוריות:
כתיבת ורבטים היא פרקטיקה נפוצה אך שרויה במחלוקת: מחד, היא מספקת מידע חשוב לניטור מצב המטופל והטיפול, ומאידך, היא נתפסת כאמצעי דוגמטי של מדריכים המחפשים ״אמת״ בפגישה, ומעוררת ביקורת. במאמר זה אדון בפרקטיקה זו, שטרם נחקרה דיה, בהקשר של מטרות ההדרכה ושל האמצעים להשגתן: כאמצעי המכונן 'מרחב פוטנציאלי' בין הטיפול להדרכה, תורם ל'חלימת המטופל' ומאפשר למטפל עיבוד נפשי לצורכי פיתוח של 'מדריך פנימי'. פעולה נפשית ייחודית ומורכבת זו מאפשרת למטפל להתמודד עם היבטים לא מעובדים בקשר הטיפולי, המוטענים על־ידו בצורה לא־מודעת לתוך הטקסט ושההדרכה מאפשרת לחשוף "בין השורות". נוסף על הדוגמה הקלינית, מובאות הצעות ל-setting יעיל של כתיבת ורבטים.