ידידי, רונלד לאינג
פרופ' שמאי דוידסון
כרך א', חוברת 1,
1986
עם מותו בטרם עת, במארס 1986, של פרופ' שמאי דוידסון, מנהל המרכז לבריאות הנפש "שלוותה", אבד לנו אחד האישים היחודיים והאהודים ביותר בתחום הפסיכותרפיה בארץ. אנו מציינים את זיכרו בהבאת דברים משלו, העוסקים בידיד נעוריו, הפסיכיאטר הבריטי הנודע ר.ד. לאינג. דברים אלה ניכללו ברב-שיח "מסע אל השיגעון וחזרה" שהופיע בכתב-העת "עמדה" בחוברת מרץ אפריל 1979. בין הנושאים שנידונו באותו רב-שיח ואינם מובאים כאן היו יחסו של לאינג לאכזיסטנציאליזם - (נושא בו עסק בעיקר פרופ' מנחם ברינקר), יחסו לפסיכואנליזה (נושא שפיתח מנחה הדיון ד"ר עמנואל ברמן), ניסיונותיו ליצור קהילות טיפוליות רדיקליות (עליהם דיווח אורי פינס) ועמדתו ביחס לפסיכיאטריה ולאנטי-פסיכיאטריה (נושא שהדגיש פרופ' יהודה פריד). "לאינג הזדהה עם היהודי כקרבן החברה". בראשית הדיון פנה המנחה אל פרופ' דוידסון כדי שיספר על הכרותו עם לאינג. פרופ' דוידסון נענה.
הורדת המאמר
