כרך ו', חוברת 1,

דמותו של מומיק מספרו של דוד גרוסמן – עיין ערך: 'אהבה', משמשת כדמות מגשרת, וכאחת מנקודות המפגש בטיפול בילד עם הפרעה התפתחותית קשה. בשפת הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית מתוארת היווצרות המרחב הטיפולי, כשדמויות ספרותיות משמות דמויות מגשרות (transitional) ביחסי העברה-העברה נגדית. ברוח משנתו של יהודה פריד מתוארים ניסיונותיו של המטפל להבין את המטופל בתוך רמת האירגון הנפשי, שבה הוא פועל, ונקודות המפגש בין משאלת הרוח – הדזידרטום של המטפל, המטופל, הסופר והדמויות ביצירתו.