עקרונות הפרוטוקול לקליטת ילדים החוזרים מהשבי תכנון מול מציאות (עמ' 21-15)
ד״ר רוית רובינשטיין, ד״ר יעל שובל־צוקרמן, עוזי בכור, מאיה פיינהולץ קליין, ד״ר ים קוטאי, ד״ר לוסיאן טצה־לאור, ד"ר לאה שלף
כרך ל"ט, חוברת 1
2024
עבודות מקוריות:
במתקפת חמאס ב־ 7/10/2023 נחטפו לעזה מאות ישראלים, ובהם כ־ 40 ילדים בני 7 חודשים עד 18 שנים. בנובמבר 2023 הושבו לישראל מרבית הילדים שנחטפו לשבי, במסגרת הסכם הפסקת אש וחילופי שבויים בין ישראל ובין חמאס. על צה"ל הוטלה משימת קליטת השבים מידי הצלב האדום והעברתם לצוותי הרפואה בבתי החולים, כאשר חיל הרפואה ומערך ברה"ן (בריאות הנפש) מובילים את הפן הרפואי והרגשי של תהליך הקליטה והליווי. ליווי חזרת השבים לישראל והמפגש עם המשפחות היוו אתגר משמעותי עבור הצוותים הקולטים, זאת בשל התקדים ההיסטורי הכרוך בדבר, מיעוט החומר המקצועי שנכתב בנושא, ובשל הרגישות העצומה הכרוכה בשובם של ילדים פדויי שבי. מטרת המאמר הנוכחי היא לתאר את ההכנות לקליטת הילדים במטרה לתת מענה מיטבי לצורכיהם הפיזיים והרגשיים במעמד הקליטה, כמו גם לתאר את תהליך קליטת הילדים בפועל והתובנות שנלמדו במהלכו. הפרוטוקול שעומד במרכזו של מאמר זה גובש ביחידה לתגובות קרב, תוך יישום עקרונות מקצועיים מרכזיים, לרבות הערכה נפשית ראשונית, חיבור למשאבים אישיים, משפחתיים וקהילתיים ולצוות הרפואי, לצורך המשך טיפול בבתי החולים. קליטת הילדים היתה מאתגרת מאחר שמעֵבֶר להתמודדות עם השבי ותנאיו הקשים, הם למדו מייד עם שובם לארץ על אובדן של אחד או יותר מבני המשפחה, ולפעמים היה זה הורה. זאת בנוסף לאובדן הבית הפיזי והפגיעה בקהילה שממנה הגיעו. עם תחילת תהליך הקליטה אשר נמשך שבעה ימים, התבצע תהליך תחקור ולמידה יומי, אשר איפשר מענה מדויק יותר לצורכי הילדים השבים ארצה מהשבי. ההכנה המוקדמת של הצוות הרפואי והפסיכולוגי, כבר בנקודת הקליטה למיגוון תרחישים, איפשרה לרכך את המעבר מהשבי חזרה למציאות בארץ, בתמיכה והכלה של התגובות השונות ולהכין את הילדים לפגישה עם המשפחות ולקליטתם ולטיפול בהם במרכזים הרפואיים.