כרך ל"ח, חוברת 3

מדור עבודות מקוריות:

המאמר בוחן את מושג דחף המוות בכתיבתו המאוחרת של פרויד ובפסיכואנליזה הצרפתית העכשווית, בכתביהם של לפלאנש, רוזנברג וגרין. תוך שימת לב לסגנון הכתיבה של פרויד נקשר תיאור הדחף מ־ 1933 למימד התהוותו סביב המושקעות באובייקט ובזמן. תיאור הניגוד בחיי הדחפים מציג את דימוי המגמה של הדחף כתשתית גוף־נפשית המתפרשׂת בין ריבוי המטרות של דחף החיים למונוטונית של דחף המוות. לסיום, השוואה בין כתבי ההוגים הניאו־פרוידיאניים מראה שהמודלים העכשוויים מציגים תיאוריַת דחפים תלת־קומתית המשלבת בין מיניוּת, פירוק ונרקיסיזם.