כרך ל"ח, חוברת 2

מדור עבודות מקוריות:
בית חולים פסיכיאטרי הוא המרחב המורכב ביותר לעבודה לאנשי בריאות הנפש. זה שנים רבות חלה יציאה הדרגתית של החשיבה הפסיכואנליטית ממוסדות אלה, וההתבוננות הפסיכותרפויטית הרחבה על ההתרחשויות הדינמיות המתחוללות בשדה זה הצטמצמה משמעותית. במאמר אציע אפשרות ׳השבה׳ נוספת למבט זה דרך התמקדות בחשיבה תיאורטית על קבוצות בשדה הפסיכיאטרי בכלל ובסקטור הסיעוד בפרט, ובאמצעות הבנות ספציפיות שנולדו מהתנסות בליווי (הנחיָה והדרכה) של חמש קבוצות סיעוד לאורך כמה שנים בבית החולים 'מזור' בעכו. הרחבה זו של ההבנות וההצעות הפרקטיות לעבודת הקלינאים במוסדות יכולות להעשיר את עבודתם ולספק מרחב מחזיק ומשמעותי לצוותי הסיעוד; לתרום לשכלול הרכיב המהותי בעבודה הטיפולית הנוגע ליחסים עם המטופלים; ולהפחית את הפוטנציאל הטראומתי של אירוע האשפוז ולהופכו לאירוע ריפויי ומאחה ככול הניתן.