כרך א', חוברת 1,

חרדת-בחינות היא שם כולל לקשת רחבה של תופעות, אשר המשותף לכולן היא העובדה שתלמיד פועל במצבי-מיבחן בדרך הנופלת בהרבה מיכולתו, וזאת עקב הופעת סימפטומים שונים: גילויים אוטונומיים של חרדה, הופעת דימיון קטסטרופלי של כישלון, לעג או נידוי. כן מופיעים קשיים קוגניטיביים כמו עיסוק-יתר בשאלות הקשורות בהצלחה ובכישלון, חסימה מנטלית, קשיי זיכרון, קושי בהבנת הנדרש, קושי באירגון החומר, קושי בביטוי. עלולים להופיע גם קשיים בהתנהגות-המיבחן: עמידה בלוח זמנים, הכנת טיוטה, שימוש באמצעי-עזר. הגישות המתוארות בספרות נוטות לראות את הבעיה כממוקדת והטיפול המוצע הוא, לעיתים קרובות, חד-מימדי וחד-שיטתי בין אם השיטה היא פסיכותרפיה מסורתית או יעוץ פסיכולוגי-חינוכי, ובין אם זה טיפול התנהגותי. ניסיוננו מראה כי באוכלוסיה רגילה שאינה לוקה בבעיות נפשיות עמוקות, בפיגור או בפגיעות אורגניות, הגישות המקובלות אינן מספיקות כדי להתמודד עם מיגוון הבעיות המופיעות תחת הכותרת "חרדת בחינות". לכן נידרשת גישה כוללנית יותר.
מטרת מאמר זה, להציג את הגישה והכלים שפיתחנו בטיפול בחרדת-בחינות. גישתנו מתאימה לתלמידים בגילים שבין 8 ל-40. גישה זו רואה את בעיות חרדת-הבחינות כרב-מימדית ורב-גורמית, ומציעה משום כך צורת-טיפול רב-מימדית המשתמשת בכלים קליניים וחינוכיים הלקוחים מגישות ומאסכולות שונות. גישתנו עושה שימוש נרחב, (אך לא בלעדי) בהיפנוזה.
עבודה זו מתחלקת לשלושה חלקים: הראשון סוקר ומנתח את המרכיבים הכלליים של הבעיה ואת האסטרטגיה הטיפולית הכוללת; השני מציג את הגורמים המיוחדים השונים ואת הכלים העיקריים אשר בעזרתם אנו מנסים לנטרל גורמים אלה; והשלישי משרטט בקווים כללים את מהלך הטיפול.