כרך ל"ז, חוברת 2

מדור עבודות מקוריות:

מושג החופש נמצא בלב החשיבה הפסיכואנליטית, אך נותר חסר המשגה תיאורטית. המאמר עוסק בהבנת מושג זה ומציע להמשיגו כהוויה פתוחה, שאינה אחוזה בעצמי או בזולת, המאפשרת גילויים חדשים וצמיחה רגשית. מתוארים שלושה מימדים של חופש מתוך התיאוריה של ויניקוט על ההתפתחות הרגשית ומאפייניהם בהתפתחות ובטיפול. שלושה מימדים אלה מתפתחים, אומנם, על ציר התפתחות ליניארי, אולם לאחר התבססותם הם מתקיימים כמימדי חוויה הזמינים לאדם בכל רגע בחייו. החופש להיות אני — מתקיים בזמנים בהם האדם יכול להשתחרר מהצורך בהכרה בקיומו של הזולת ולהיפתח לעצמי החולם והיוצר שבו ולעולמו הרגשי על כל גווניו; החופש לגלות את הזולת — בו ההרפיה מהעצמי מאפשרת לגלות את הזולת כקיים מחוץ להשלכות ואת העולם שמעבר לעצמי; החופש במרחב הפוטנציאלי — מימד חופש המתקיים במרחב המעברי שאינו כפוף לחלוקה בינארית בין פנים לחוץ והמושתת על פרדוקסים שיוצרים את הפוטנציאל ליצירת אפשרויות חדשות. בחלקו השני, המאמר עוסק בתרומת מושג החופש לסיטואציה הטיפולית. מתוארים קטעים מאנליזה שהתקיימה תחת שליטה מקפיאה שצמצמה את מרחב החופש, הן של המטופל והן של המטפלת. בחלק זה כלולות מחשבות אודות אחריות המטפל לכונן חופש בטיפול ודרגות החופש שלו להיות בנוכחות משתנה, כדי לאפשר את הרפית השליטה של המטופל ואת התנעת התנועה לעבר החיים.