לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ל"ב - חוברת 1
נובמבר 2017
לחוברת הקודמת
כרך ל"ב, חוברת 1, 2017
׳שפת הפרונזיס׳ : ידע, יצירה והמדע של החד־פעמי
ד"ר בעז שלגי
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
בעולם המחקר והעשייה הפסיכולוגי והפסיכודינמי קיימת מזה שנים מחלוקת בדבר מקור הידע על אודות נפש האדם והגורמים היכולים להקל על מצוקתה. מדובר בשאלה שהיא גם עקרונית — מהו בסיס תחום הידע הפסיכולוגי/פסיכואנליטי — ולא פחות מכך פרקטית ויום־יומית: על איזה סוג של ידע מתבסס המטפל בעבודתו. מחד, קיימת גישה הרואה הכרח בהיות ידע זה מבוסס ראיות מחקריות המושתתות על תצפיות אובייקטיביות, מבוקרות ושיטתיות. מאידך, קיימת עמדה הרואה את הידע בדבר נפש האדם והמעשה הטיפולי הנגזר ממנו כבלתי ניתנים למדידה, וטוענת לצורך להתבסס על ידע תיאורטי רחב, ניסיון פרקטי אישי וקהילתי מצטבר, וגילוי מחדש יצירתי של המעשה הטיפולי בכל מפגש ומפגש. במאמר זה אנסה לאפיין את שני סוגי הידע הללו, לבחון את מקורותיהם התיאורטיים והפילוסופיים, ולגבש סוג של שפה — 'שפת הפרונזיס' (מושג השאול מאריסטו) — המנסה להחזיק בתוכה שני סוגי ידע אלה באופן מפרה.
הורדת המאמר
'נקודת אי־ההפרעה'
סמדר שטיינבוק
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
במאמר אתייחס להיבטים שונים של מצבי אי־הפרעה בטיפול פסיכואנליטי ולהבניָתם כעמדה טיפולית מובחנת, שאותה כיניתי 'נקודת אי־ההפרעה'. עמדה זו של המטפל כרוכה בהתייצבותו מתוך דעת במרכז שקט, יציב ונגוז של תודעתו, ומהווה מקור
השראה ואיפשור למטופל להינתן בעצמו אל תוך מרחב של פוטנציאליות והתהוות. אציע ש'נקודת אי־ההפרעה' מתרחשת ומתממשת בשלוש זירות נפשיות ומושתתת על שני יסודות. שלוש הזירות שבהן ניתן לפגוש בטיפול פסיכואנליטי את 'נקודת אי־ההפרעה' הן: זירת המודעות לתכנים; זירת ההוויה התחושתית; זירת הזיקה לאחרוּת. שני היסודות עליהם היא מושתתת, ואשר מהווים מצע תומך למטפל המתייצב בעמדה זו עבור מטופליו, הם: היסוד החוויתי־הכרתי — קשור במוכנות
של המטפל להתכוונן למצב תודעתי פתוח ובהיר, המאופיין בריכוז רב אך נטול מאמץ, והיסוד האתי — קשור למתן ערך לאי־הידיעה כמאגר וכמעיין נפשי אין־סופי וכן למימד העל־אישי בזיקתנו לאחֵר. כמה מובאות קליניות המשובצות במאמר תמחשנה איפיונים מרכזיים של כל אחת משלוש הזירות ואת האופן שבו ניתן להישען על שני היסודות כמצע תומך.
הורדת המאמר
החוזה הטיפולי כעוגן מעברי המסייע בשמירה על העצמי
נעמה בר־שדה
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
במאמר אדון באימה, בטרור ובשיתוק, המתעוררים בחדר הטיפול נוכח פעולות (acts) של פגיעה עצמית מסכנת־חיים או אובדנות, ובאפשרות של הצמד הטיפולי להתמודד איתם. אבחן האם גישתו של המטפל יכולה לתרום לשמירת הרצף הטיפולי ולהפחתת הצורך באשפוז מטופלים, אשר מביאים לחדר הטיפול האמבולטורי (ציבורי או פרטי) פעולות של פגיעה עצמית מסכנת־חיים. בחירת הצמד הטיפולי 'לשחק' ב'חוזה הטיפולי לשמירה על העצמי' מהווה, לתפיסתי, עוגן מעברי משותף המסייע בצמצום תהליכי העברה פוגעניים. המשמעות המשחקית־סימבולית של החוזה, המקיים דיאלוג עם הממשי, מאפשרת הכרה אמפתית במצוקה ובסבל של המטופל ומשפיעה על השליטה העצמית באימפולסיביות המליגנית. בעקבות כך הצמד הטיפולי זוכה לְמרחב, לחופש הדדי מרגיע ולמסגרת התייחסות מעגנת.
הורדת המאמר
בְּעַקְשָׁנוּת שֶׁל צֶמַח הַמִּתְרַחֵק מִשָּׁרָשָׁיו : על שיקום ופיתוח פונקצית העיתוד
רועי סמנה
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
על אף שצמיחה והתפתחות מצויים במרכז החשיבה הפסיכואנליטית, מעט מאוד נכתב עד היום על מימד העתיד בהקשר למטופל, בניגוד לעיסוק המתמיד בעתידה של הפסיכואנליזה עצמה. בהתבסס על רעיונותיהם של כותבים פסיכואנליטיים מזרמים וגישות שונות, אציג במאמר את פונקצית העיתוד, אותה פונקציה נפשית המאפשרת לנו להתכוונן ולחתור אל עבר העתידים שלנו. לאחר שאתייחס למספר ליקויים פוטנציאליים בתפקודה התקין של פונקצית העיתוד, אציע כמה עקרונות טיפוליים התומכים בשיקום ופיתוח של פונקציה זו. את חלקו האחרון של המאמר אקדיש לבעיות אפשריות בעמדה הטיפולית מוכוונת־העתיד ולהתמודדות עימן.
הורדת המאמר
"פתח לנו שער בעת נעילת שער" : התנועה הדיאלקטית בין סובייקט־אובייקט לאינטרסובייקטיביות בחשיבה הטיפולית
יוסי מיכאלי
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
הספרות הפסיכואנליטית עוסקת רבות בהשוואה בין עמדות קלאסיות ואלו של יחסי־אובייקט לבין עמדות התייחסותיות ואינטרסובייקטיביות. עם זאת, היא אינה משופעת בתיאורי מקרה הבוחנים טיפול אחד מבעד לשתי הפרספקטיבות. במאמר הנוכחי מובאת דוגמה קלינית, באמצעותה אדגים התבוננות וחשיבה טיפולית מתוך שתי עמדות: פסיכולוגיה של נפש־אחת, הרואה את הסיטואציה הטיפולית כמתחוללת מתוך המציאות הנפשית של המטופל כסובייקט הפוגש במטפל כאובייקט. לעומתה, פסיכולוגיה של שתי־נפשות, הרואה את הסיטואציה הטיפולית כניתנת להבנה רק מתוך הקשר אינטראקציוני בין הסובייקטיביות של המטופל והמטפל. דוגמה קלינית זו תאפשר להשוות בין התרומות של כל אחת מהעמדות להבנת המקרה ולהתמודדות עם רגשות של כעס ושנאה בהעברה והעברה־נגדית, כמו גם לחדד את ההבדלים התיאורטיים והקליניים בין שתי העמדות. במאמר אטען כי פרספקטיבה אינטרסובייקטיבית מאפשרת מפגש מקיף ומעמיק יותר עם רגשות שליליים, ועבודה עם מצבי תקיעות וחזרתיות של מימוש־בפעולה, מתוך תנועה נפשית של הדיאדה מטפל־מטופל בין חלקי־עצמי שונים.
הורדת המאמר
תהליכי שחרור מהזדהות־השלכתית בקשר בין אם לבתה
ד"ר סוניה א. לצטר־פאו
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
במאמר זה אתמקד ברגשות שליוו אותי במשך רוב שנות חיי והם אינם הרגשות שלי. ניתן להגדיר מנגנון זה כהזדהות־השלכתית. הכתיבה תשלב את הסיפור האישי שלי עם התבוננות מקצועית הקשורה לאופן שבו אנשים משליכים רגשות בלתי רצויים על
אדם אחר. המושג 'הזדהות־השלכתית', כפי שנוסח על־ידי מלאני קליין (1), מתייחס לתינוק שמשליך רגשות בלתי רצויים על אמו. הספרות המקצועית שמתמקדת בהזדהות־השלכתית מתייחסת לרוב לקשר הטיפולי ודנה באופן שבו המטפל מנסה
להבין את התהליכים בינו לבין המטופל. במאמר הנוכחי אתייחס לעצמי כאובייקט שקיבל את הרגשות המושלכים של אמי. רגשות מושלכים אלה הגבילו במידה מסויימת את התפקוד הרגשי שלי, את התפקוד הבין־אישי שלי ואת התפקוד המקצועי שלי. התהליכים שאיפשרו לי להיפרד מרגשות מושלכים אלה הם תהליכים אישיים. ואולם, לדעתי, יש להם חשיבות רחבה יותר, ולכן בחרתי לשתף בהם את הקוראים. מטרת המאמר, אם כך — לשתף בתהליכים אישיים שעזרו לי להשתחרר מהרגשות של אמי ולהוסיף לדיון מקצועי על הקשיים בהתמודדות עם הזדהות־השלכתית.
הורדת המאמר
מעורבות התייחסותית חיה
ד"ר אילנה לאור
כרך ל"ב, חוברת 1
2017
במאמר זה אני מביאה מבט התייחסותי לטיפול במצבים מנטליים ראשוניים. בספרות האנליטית נכתב רבות על ההבנה והטיפול במצבים אלה ואילו בספרות ההתייחסותית הכתיבה מועטה. בשנים האחרונות, הספרות ההתייחסותית מפנה מבטה לחקירת מצבים התפתחותיים אלה. במאמר זה אני רוצה להוסיף נדבך לעבודה עם מטופלים בעלי הפרעות התפתחותיות מוקדמות ולהראות את תרומתה הייחודית של הגישה ההתייחסותית מהיותה שמה דגש על אינטראקצית מטפל מטופל. לשם כך המשגתי את עמדת המטפל ההתייחסותי כמעורבות חיה. אסביר את הפן התאורטי של עמדה כזו בהתבסס על כותבים התייחסותיים עכשוויים ובהתבסס על עבודותיהם של ויניקוט, באלינט ואלוורז. כמו כן אביא מקרה קליני להדגמת דברי.
הורדת המאמר