כרך כב חוברת 3

שיתוף המשפחה בטיפול בחולי סכיזופרניה – מודל יישומי להערכה ולהתערבות משפחתית

שובית מלמד , תמר רומי

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

המאמר מציג מודל להערכת משפחות של חולים בסכיזופרניה בעת אשפוז פסיכיאטרי ולאחריו, כדי לעמוד על נכונותן ויכולתן של המשפחות להיות שותפות בטיפול בחולה. מחקרים מצביעים על התערבויות משפחתיות כקשורות לירידה בתכיפות ובעוצמה של התקפים חוזרים, וכתורמות לשיפור תפקוד חברתי ומקצועי של נפגעי נפש. שיתוף המשפחה בטיפול בבריאות הנפש של בן המשפחה, עשוי לקדם את שיקום המטופל. בעידן של רפורמה בתחום בריאות הנפש, שפירושה אישפוזים קצרים בעת משבר אקוטי והעברת מוקד הטיפול לקהילה, גובר העומס של המשפחות של נפגעי הנפש, ונדרשת הערכה מהירה של המשפחה כדי לתת המלצות להמשך טיפול. המודל בוחן באופן שיטתי ומדגים באמצעות מקרה מן הפרקטיקה, את תהליך ההחלטה על כיווני התערבות אפשריים עם משפחות בעת אישפוז פסיכיאטרי ולאחריו. הדיון ביישום המודל עם חולים בסכיזופרניה מעלה אפשרות להרחבה של מודל זה גם לתחומים רפואיים נוספים.

הורדת המאמר
מודל התערבות קבוצתית קוגניטיבית-התנהגותית בשילוב ביו-פידבק לחולי סרטן ולבני משפחתם

ד"ר מירי כהן

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי נפוץ במצבי מחלה, ולמרות זאת, מעט מאוד נכתב אודות טיפול קבוצתי בשיטה הקוגניטיבית-התנהגותית לחולי סרטן ולבני משפחתם. מטרת המאמר היא להציג מודל של עבודה טיפולית עם חולי סרטן ועם בני משפחה של חולים, המיועד ללמד דרכי התמודדות עם מחלת הסרטן ועם השלכותיה. זהו מודל של שישה מפגשים, המדגיש תהליכים של למידה ורכישת מיומנויות של זיהוי מחשבות מעוררות מצוקה ושינויין יחד עם לימוד הרפיה ודמיון מודרך. נעשה שימוש בביו-פידבק במטרה לשפר ולחזק את הלימוד של מיומנויות ההרפייה ולהעניק ביטחון ביכולת השליטה במיומנויות אלו. השימוש בביו-פידבק מספק מרכיב חוויתי, מסייע ביצירת מודעות למצבי עוררות פיסיולוגית וביישום השיטות השונות להפחתת מצוקה ודחק.

הורדת המאמר
השפעת הבושה על הנוכחות הגופנית של מטפלים ומטופלים במפגש הטיפולי הדיאדי והקבוצתי

ברכה הדר

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

מאמר זה דן בחשיבות הנוכחות הגופנית, הן של המטפל והן של המטופל, במפגש הטיפולי. מנקודת מוצא של התיאוריה הפסיכואנליטית, נבחנת הסוגייה של נוכחות הגוף בפסיכותרפיה והקושי לקיים נוכחות כזאת. שתי גישות תיאורטיות שיצאו מתוך התיאוריה הפסיכואנליטית, אנליזה ביואנרגטית ואנליזה קבוצתית, שופכות אור על הבושה והשפעתה המכריעה על הנוכחות הגופנית. ניסיון להבין לעומק את אפקט הבושה ממקם אותה על רצף שיש עליו חמש דרגות התפתחותיות, מהבושה המשתקת שמקורה בתחילת החיים ועד הבושה שבלעדיה לא ייתכן תפקוד וקיום חברתי. המטפל חייב להיות מודע לבושה של עצמו כדי שיוכל להתייחס לבושה של מטופליו.

הורדת המאמר
'תופעת התקווה' כאמצעי לטיפול בתגובת דחק פוסט טראומתית

ד"ר אופיר לוי

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

'תופעת התקווה' היא מושג שפותח בעבודת מחקר שבחנה את משמעות התקווה בקרב נפגעי פוסט טראומה כרונית. במאמר זה אציע מודל בן שישה שלבים לטיפול בנפגעי פוסט טראומה כרונית: 1) יצירת הקשר; 2) יצירת החוזה; 3) agency (פיתוח חוש החלטה מכוון מטרה) ו-pathway (פיתוח יכולת תכנון להשגת המטרה); 4) שחזור; 5) עיבוד רגשי באמצעות כוחה הטבעי של תופעת התקווה; 6) סיכום. מקצת השלבים המוצעים הם אוניברסליים ומשמשים בכל טיפול פסיכולוגי, לרבות בטיפול בנפגעי פוסט טראומה, ומקצתם נגזרים מן ההגדרה של המושג 'תופעת התקווה'. לפני תיאור המודל אציג את המושגים 'תקווה' והמשגתה ל'תופעת התקווה', 'פוסט טראומה' ו'משמעות', ואתאר את הקשר ביניהם בזיקה לנפגעי פוסט טראומה. הצגה זו חשובה להבנת המודל המוצע. ראוי לציין שהמודל נמצא בשלבי בדיקה ראשוניים ביחידה לתגובות קרב בצה"ל.

הורדת המאמר
הכאב הנפשי המשגתו והערכתו

פרופ' ישראל אורבך , פרופ' מריו מיקולינסר , ד"ר שרגא צים

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

מאמר זה עוסק בחווית הכאב הנפשי. נתמקד בסקירה של מושג הכאב הנפשי בספרות המקצועית ובספרות היפה. על בסיס סקירה זו נעשה ניסיון לתאר את מהות החוויה, להגדיר אותה ולהציג דרכים למדוד אותה באופן אמפירי. מתוך האינטגרציה בן הגישות השונות העוסקות בנושא זה ועל בסיס מחקרים נארטיביים ואמפיריים שנעשו על כאב נפשי, מוגדרת חוויה הכאב הנפשי באופן הבא: הכאב הנפשי מתייחס להצפה של הוויה פנימית שלילית ומייאשת, שיש בה גוונים שונים ואף סותרים, הנחווית כבלתי הפיכה, בלתי נשלטת וכמייצרת רוע המופנה כלפי פנים ומביאה להרס עצמי. כמו-כן מוצג שאלון למדידת הכאב הנפשי באופן אמפירי.

הורדת המאמר
'געגועים אסורים' – סוגיית הגעגועים וביטויים אצל ילדים ניצולי שואה ואצל בני הדור השני

גליה רבינוביץ , ד"ר אפרת קס

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

על סוגיית הגעגועים – למרות היותה מרכיב חשוב בחיינו – נכתב מעט מאוד בספרות המחקר. המאמר בוחן את סוגיית הגעגועים בהקשר לחייהם של ניצולי שואה שהיו ילדים בזמן המלחמה, ואצל בני הדור השני שחווים פעמים רבות את הטראומה של השואה כמציאות מעצבת בחייהם. חלקו הראשון של המאמר מתאר את תהליך הגעגועים, את המימדים השונים שלו ואת ההבחנה בינו לבין המושגים נוסטלגיה וכמיהה. בחלק השני והמרכזי נציע שבעה דפוסי הימנעות מגעגועים שעלו בעקבות מקרים שונים שפגשנו באוכלוסייה זו: הכחשה, איסור חיצוני, סיכון, מערכת שורשים שטוחה, ניתוק והרחקה או לחילופין, לפיתה והצמדה, קונפליקט מוסרי, הישרדות, ונציג דוגמאות של מטופלים בהקשר לכל דפוס. לסיום נבחן את ההיבטים הבריאים שבגעגועים.

הורדת המאמר
על השיעמום – מפגש עם אזורים כמוסים בנפש

אבנר ברגשטיין

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

הספרות הפסיכואנליטית בשני העשורים האחרונים זרועה איזכורים של חוויות שיעמום אצל המטפל, במיוחד בקרב אלה הכותבים אודות מצבים מנטליים ראשוניים. במאמר הנוכחי אנסה לאסוף חלק מאיזכורים אלה בניסיון לעשות אינגרציה של היבטיה השונים של תופעה נפוצה זו, ולחשוב על הדילמות הקליניות שהיא מעוררת. ברצוני להציע כי חוויית השיעמום בטיפול מסמנת, מחד, מפגש עם איזור כמוס בנפש, איזור של חסך, מקום בו החוויה היא דו-מימדית, הפעילות המנטלית הושעתה והחוויות נותרו נטולות משמעות נפשית – מפגש עם הגרעין האוטיסטי שבנפש. מאידך, השיעמום הוא גם ביטוי חווייתי של ייאוש, החיאה של יחסי אובייקט פרימיטיביים עם אובייקט ראשוני שאינו נוכח מבחינה אמוציונלית. בהביאו את הריק והשיממון לחדר, המטופל נותן מקום לאובייקט הפנימי הריק, הקהה, שעמו הוא חי, ושחייב למצוא דרך לחיות באינטגרציה עם שאר האישיות. אובייקט פנימי זה הוא חלק ממהותו של האדם, חלק מההיסטוריה שלו, ולא ניתן למחוק או למלא אותו ובכך להכחיד את 'ריקותו'.

הורדת המאמר
"הכול סבבה" – עבודה טיפולית עם אזורים בלתי נגישים בנפש

וונדי וייס

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

המאמר דן במטופלים אשר מתפקדים היטב, מקיימים קשרים חברתיים, אך חשים מצוקה אמורפית לא נגישה, ריקנות והיעדר משמעות. הם מעוררים במטפל בלבול עמום, ובו-זמנית תחושה מעורפלת שעליו 'להעלות באוב' את מצבי הנפש המפוצלים של המטופל. ניתן להבין מצב כזה כנובע מדיסוציאציה פנימית אצל המטופל, התנתקות מטראומות נפשיות ש'נקברו'. דיסוציאציה זו מקורה במה שפרברן מכנה "המבנה האנדופסיכי" המאפיין את הפוזיציה הסכיזואידית בנפש. כאשר הדיסוציאציות נוצרות מתוך חוויות טראומתיות, החלקים המפוצלים והמנותקים הופכים לבעלי איכות uncanny, לפי פרויד, והאימה הלא-הקשורה בהם הופכת את האינטגרציה שלהם בתת-מודע לבלתי אפשרית. המאמר דן במרכזיות מושג ה-uncanny בהבנת חלקים מפוצלים ומודחקים בעקבות טראומה. חשיבתו של באלינט בדבר הרגרסיה לאזור השבר הבסיסי והמושג 'התאמה למציאות' של ויניקוט, מאפשרים למטפל להמשיג את השביל הפתלתל והעדין המוביל לאינטגרציה מחודשת של תכנים שהם uncanny ולא מיוצגים, וכן מאפשרים יצירת קישורים ראשוניים לסימבוליזציה דרך המשגתו של וויניקוט של 'האם והילד החיים חוויה יחד', בזירת השבר הבסיסי.

הורדת המאמר
כמה דברים שחשובים לי בעבודתי כאנליטיקאי

פרופ' עמנואל ברמן

כרך כ"ב, חוברת 3,

2008

ללא תקציר

הורדת המאמר

כרך כ"ב - חוברת 3,

כרך כ"ב, חוברת 3, 2008