לרכישת מינוי
כניסת מנויים
לרכישת מינוי
כניסת מנויים
בית
על "שיחות"
בעלי תפקידים
הנחיות למחברים
סוקרים
מאגר מידע
מודעות ופרסומים
מדור ספרים
צור קשר
לחוברת הבאה
כרך ב' - חוברת 3,
יוני 1988
לחוברת הקודמת
כרך ב', חוברת 3, 1988.
היחסים בין קרל גוסטב יונג ואריך ניומן על פי ההתכתבות שביניהם
ד"ר מ. נוימן
כרך ב', חוברת 3,
1988
מתוארים היחסים בין קרל גוסטב יונג ואריך נוימן, בעיקר על פי ההתכתבות שביניהם. נעשה ניסיון להשוות בין יחסי יונג-נוימן ליחסי פרויד-יונג.
המפגש בין נוימן היהודי הגרמני הציוני בן ה-28 עם יונג השוויצרי , בן ה-58, העומד בראש אסכולה פסיכולוגית ואגודה מדעית בינלאומית, התקיים בשנת 1934.
מאז ועד לשנת 1960, התקיימה ביניהם מערכת יחסים הדוקה מרתקת, שבאה לידי ביטוי במכתבים. במכתבים אה מתואר המפגש של נוימן הציוני הצעיר עם ארץ ישראל ויהודיה ונדונות השקפות שני האישים על העם היהודי, הציונות – ויחסי יהודים-נוצרים.
תשומת לב מיוחדת מוקדשת לבעית יחסו של יונג ליהודים והשתלטות הנאציונל סוציאליסטים בגרמניה ולהאשמות בדבר האנטישמיות שלו. לעומת מערכת היחסים המורכבת והאמביוואלנטית שבין פרויד ליונג, שנמשכה 6 שנים בלבד, היו היחסים בין יונג ונוימן במשך כל 26 שנות היכרותם, פשוטים וחיוניים הרבה יותר. יונג היווה במשך מרבית הזמן דמות אב תומכת וחיונית לנוימן. הוא העריך את עבודתו והתפעל ממנה ולא הסתיר זאת מנוימן, גם אם בפומבי הסתייג ממנו לפעמים.
נוימן ראה ביונג מורה, אב רוחני ואירופאי דגול ונאור המייצג את הטוב שבאירופה, שכה התאכזב ממנה בהשפעת אירועי השואה הנוראים. הוא חש כלפיו הכרת תודה ונאבק על שמירת הקשר הטוב שביניהם כעל בבת עינו.
בעוד שכל מכתבי יונג לנוימן, מלבד אחד משנת 1934, פורסמו – הרי שמאמר זה מביא לקורא לראשונה קטעים ממכתביו של נוימן ליונג.
הורדת המאמר
אפיונים ותמורות ביישות הקבוצה הטיפולית כחלק מהקבוצה הגדולה הישראלית
פרופ' עדה אברהם
כרך ב', חוברת 3,
1988
על סמך ניתוח פרוטוקולים של שיחות בקבוצות טיפוליות שונות, אשר התקיימו עד שנות ה-70, לעומת ניתוח שיחות של השנים האחרונות, מנסה המחברת לאפיין את השינויים אשר חלו הן ברמה המוצהרת והן ברמה הסמויה של המתרחש הקבוצתי. הניתוח מתבסס על פירוט השינויים שחלו בזרמים הבלתי מודעים, המאפיינים את המטריצה הקבוצתית, ומתמקד בעיקר בתיאור מנגנוני ההגנה המועדפים.
תוך התבססות על הגישה ההוליסטית הפוקסיאנית, מייחסת המחברת את השינויים בקבוצות הטיפוליות לתופעות המייחדות את הקבוצה הגדולה הישראלית. הדיון מתמקד בשלושה גורמים עיקריים העשויים להסביר את השינויים: האחד קשור לבעיית ההישרדות של עם נרדף שהפך לעם לוחם; השני קשור לתהליך מיזוג הגלויות (האקולטורציה) והשלישי נובע מפעילותו הנמרצת של הנדחק הקבוצתי החוזר למודע.
הורדת המאמר
סוגי התרפיה לפי תורת הייחוס : מודעות למודלים של המטפל והמטופל כבסיס להצלחת הטיפול
פרופ' נח מילגרם
כרך ב', חוברת 3,
1988
במאמר זה מושווים כמה מהסוגים העיקריים של הפסיכותרפיה לפי ארבעה מודלים של ייחוס באשר למיקום האחריות לבעיות של המטופל (פנימית או חיצונית), ובאשר למיקום האחריות לפתרון בעיות אלו (פנימית או חיצונית). מובאות המלצות להתאמת המודלים של המטופל והמטפל על מנת להגיע להצלחה מירבית של הטיפול. הועלו מספר טענות בכוונה לעורר דיווח מקצועי לשם שמים, ביניהם: (א) יש חשיבות רבה למודל הייחוס של המטופל והמטפל ביצירת אמפטיה והבנה בן מטפל ומטופל. (ב) מודעות למודלים אלה הוא תנאי הכרחי להצלחה בטיפול. (ג) יש מודלים המועילים יותר ואחרים המועילים פחות. (ד) מודל המאופיין באחריות חיצונית לבעיות ופנימית לפתרונות מומלץ להתערבות באירועי לחץ קשים אקסוגניים. (ה) אותו מודל אף מומלץ לטיפול בהפרעות נפשיות פסיכיאטריות מקובלות בחיים הנחשבות כאינוגניות.
הורדת המאמר
עניינים לא גמורים ועניינים לא מותחלים : הזמן ומימדיו בתרפיית הגשטאלט
ד"ר שרגא סרוק , גליה רבינוביץ
כרך ב', חוברת 3,
1988
מאמר זה עוסק במימדי הזמן בתרפיית הגשטאלט. גישה המתמקדת בעיקר בהווה. ה"כאן ועכשיו" המבטא את החוויה בחיי האדם, הוא מושג מרכזי בתהליך הטיפולי של גישה זו, המטפלת בקושי של הפציינט לחיות את ההווה בצורה מלאה. הטענה הטיפולית היא, ש"עניינים לא גמורים" מהעבר, הם גורמים חשובים המפריעים לאדם, לוחצים עליו למצוא להם פתרון ומפריעים לו על-ידי כך להתמקד בהווה. יש לכן לטפל בהם ולסיימם בכל דרך אפשרית, כדי שהאדם יוכל לקלוט את המציאות העכשווית, לשים לב אליה ולארגן את התנהגותו בתוכה.
במאמר זה מוצג מושג תיאורטי וטיפולי נוסף – "עניינים לא מותחלים". מושג זה מאפשר להבין את ההפרעות לתיפקוד האדם בהווה, הנובעות מהעתיד.
העתיד חודר לתפקוד האדם בהווה על-ידי דימויים, פנטזיות ותחזיות לעתיד. תחזיות ראציונליות מאפשרות שליטה חלקית על העתיד ומשפיע על תכנונו. אולם, קיימים גם "עניינים לא מותחלים" שאין רצון להגשימם. ההנעה שלא להגשים "חלומות" אלה נובעת מהקושי של הפציינט לוותר על חלק מהסיפוקים הדמיוניים שיש בהם ומחשש של קושי בהגשמתם.
אנו מציגים כאן את הקשר הדינמי האפשרי בין "עניינים לא גמורים" ו"עניינים לא מותחלים". לעיתים "עניין לא מותחל" הוא אחד "הפתרונות" האפשריים לקושי שעולה מ"עניין לא גמור" חשוב. כך, מצטמצם עוד יותר ההווה הממשי של הפציינט, המשתעבד גם ל"עניין הלא גמור" הדוחק לעבר השלמה, וגם ל"עניין הלא מותחל" כלפיו יש להפעיל מאמץ אקטיבי כדי לדחות את תהליך הגשמתו.
האדם מגיע אז לטיפול עם אלטרנטיבות חיים מועטות ומצומצמות, ויש בידיו אפשרויות בחירה מועטות. מכאן, שיש לעסוק בתהליך הטיפולי, בנוסף לעיסוק בקשיים שהאדם מביא איתו מהעבר, גם ביכולת להגשים את עתידו. הטיפול בקשיי העבר בלבד לא תמיד מספיק, כדי להבטיח יכולת חיים מלאה בהווה ובעתיד.
בסיכום: מאמר זה מציג מושג חדש בתרפיית הגשטאלט – "עניינים לא מותחלים" – תוספת לתפישה השלמה של האדם האופיינית לתרפיה זו; וכך אנו מקבלים תמונה מלאה של התנהגות האדם בשלושת מימדי הזמן – עבר, הווה ועתיד.
הורדת המאמר
טיפולים דינמיים קצרי מועד – גורמי תהליך ותוצאות בספרות הקלינית והמחקרית
גבי שפלר
כרך ב', חוברת 3,
1988
בחלקו הראשון של מאמר זה על טיפולים דינמיים קצרי מועד תוארו ונדונו הגורמים הטכניים המשותפים לטיפולים אלה.
בחלק זה יתוארו וידונו גורמי התהליך בטיפולים הדינמיים קצרי המועד: העברה, פירוש, ציפיות המטופל לקבל עזרה, האקטיביות והדירקטיביות של המטפל, מגבלת הזמן. לאחר סיכום גורמי התהליך מההיבטים הקליניים והמחקריים, ייסקרו המחקרים העוסקים בתוצאותיהם של טיפולים דינמיים קצרי מועד.
בסוף חלק זה של המאמר – סיכום כוללני של שני החלקים.
הורדת המאמר
שיקום פסיכיאטרי קהילתי בישראל
ד"ר עמיחי לוי , פרופ' שמאי דוידסון ז"ל
כרך ב', חוברת 3,
1988
ללא תקציר
הורדת המאמר
שיקום חולי נפש – התערבות במעגל הכרוניות
ד"ר פזית סלע
כרך ב', חוברת 3,
1988
העבודה הטיפולית עם חולי נפש כרוניים במסגרות אישפוז מעוררת את הדילמה של שיקום בשלבים שונים של הטיפול. הקריטריונים המקובלים לשיקום, השתלבות מחודשת בחברה מסתברים, לעיתים קרובות כלא רלוואנטיים לחולים, שחוזרים שוב ושוב לאישפוז אחר שחרורם, או לאלה, אשר מאושפזים תקופות ארוכות ונראים כחסרי סיכוי לשיקום. העבודה השיקומית עם חולי נפש כרוניים במודל של קהיליה טיפולית שהיא task oriented, מוצגת במאמר זה כאלטרנטיבה לאישפוז לאותה קבוצת אנשים, שהיכולת הריאלית שלהם להשתלבות בחברה גורמת להישארותם במערכת אישפוזית. הקהיליה הטיפולית השיקומית מכוונת לשפר באופן משמעותי את איכות החיים של החולה הכרוני ולהגדיל את טווח האופציות האפשריות עבורו לתיפקוד "נורמלי", ולא להביאו בהכרח לשילוב מחדש בחברה מחוץ לקהיליה המוגנת הזו.
הורדת המאמר
קהילה טיפולית – גישה דיפרנציאלית
ד"ר דוד ולד
כרך ב', חוברת 3,
1988
במאמר זה תוצג מסגרת של קהילה טיפולית בבית-החולים הפסיכיאטרי "איתנים". מטרתו לבסס את הרעיון, שתיכנון ואירגון חברתיים יכולים לגרום שינויים בחווייה החברתית של הקבוצה, וכמו-כן יכולים לעורר תהליכים תוך-נפשיים (אינטרה-פסיכיים) אצל הפרטים מרכיבי הקבוצה.
במאמר מוצגת דרך תיפעול קהילה טיפולית זו. הגישה המייחדת מסגרת זאת היא הגישה הדיפרנציאלית לפרטים, שמטרתה לעודד אינדיבידואליות ודיפרנציאציה – ייחודיות, זהות-עצמית ועצמאות של הפרטים בקהילה, עם יצירת מרחב אינטרמדיארי המאפשר מרחב משחק לכל אחד מן המשתתפים, בתחום בו (כל אחד) מסוגל לפעול ולהשתמש במסגרת. יחד עם זאת יש נסיון לשמור על קוהיסיביות כללית של המסגרת וההשתייכות אליה.
נראה שמסגרת חברתית המוכתבת מלמעלה, אכן יכולה להיקלט ולהיהפך לחלק מן החיים, כאשר המבנים החברתיים המוכתבים תואמים לצרכי המבנים הפנימיים אצל הפרטים.
ניתן להניח, שהגישה הדיפרנציאלית שהונהגה במחלקה המוצגת במאמר זה, גישה לפי שלבי דיפרנציאציה ואינדיבידואציה שונים, נקלטה בצורה קלה יחסית, בשל היותה דומה למבני ושלבי התפתחות פנימיים טבעיים.
הורדת המאמר
יחסי מטפל – מטופל בקהילה טיפולית : העברה והעברה נגדית
חיים דויטש , יוליה מירסקי
כרך ב', חוברת 3,
1988
הקהילה הטיפולית (ק.ט.) מהווה שיטה טיפולית-שיקומית המשלבת בתוכה בעיקר שני סוגי טיפול: פסיכותרפיה וסוציותרפיה. הדגשים שונים ניתנים לסוציותרפיה ולפסיכותרפיה בקהילות טיפוליות שונות, בהתאם לערכים שבבסיס אותה הקהילה. בקהילה הטיפולית שלנו ניתן משקל דומה לשני סוגי הטיפול וכתוצאה מכך המטפל בקהילה ממלא מיגוון רחב של תפקידים ספציפיים ולא ספציפיים. במרחב החיים בקהילה הטיפולית המטפל והמטופל חשופים למיגוון של מפגשים ואינטראקציות מחוץ לשעות הטיפול האינדיבידואלי ומעורבים בהם. מאמר זה עוסק בהשפעת חוויות אלו על יחסי מטפל-מטופל והשפעתן על דפוסי ההעברה וההעברה הנגדית.
הורדת המאמר
הדו-שיח הפסיכואנליטי כטקסט נכתב ונקרא
רות שטיין
כרך ב', חוברת 3,
1988
תורות ספרות חדשות נוטות להתמקד לא רק ביצירה הספרותית עצמה, אלא בתהליכי 'כתיבה' (ecriture) ו'קריאה' (lecture, readership) כיוצרי טקסטים ספרותיים. ההתעניינות בתנאים היוצרים ספרותיות, שצמחה בחלקה מהאסכולה של המבקר והפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה, ניתנת להחלה מרתקת על הסיטואציה הפסיכואנליטית. ניתן להבין את זו האחרונה כמעצבת במובנים מסוימים ולא טריביאליים, מעין יצירה ספרותית. זוית זו, שסימוכין לה נמצא בתיאוריות הזכרון והרישום של פרויד (1895, 1925), עשויה בעתיד לספק הבנה מעמיקה יותר לגבי מה שמהווה את האופי הסגולי של התהליך הפסיכואנליטי כדיבור מיוחד מאוד.
התיזה העיקרית במאמר זה היא שהדברים הנאמרים ומועברים בין מטופל למטפל אינם בבחינת דיבור רגיל ובשום אופן אין להבינם בצורה זו. אם נתבונן בהם כסוג של כתיבה יוצרת, בעלת דינמיקה עצמאית, יתגלה לעינינו טקסט המתחבר והולך בין שני אנשים, טקסט בעל תכונות ייחודיות משל עצמו. מאמר זה מהווה מעין מבוא ומיפוי התחלתי של שטח זה.
הורדת המאמר
